web stats מסביב לעולם - תאילנד


טיפים לתאילנד

בסוף אפריל מתחילה עונת המונסונים. זה פחות יפגע מבחינת מזג האויר ויותר מבחינת לפגוש מטיילים אחרים.
רוב המטיילים יוצאים במרץ-אפריל לנפאל לעשות את הטרקים של האביב.
פברואר, ובעיקר הפול מון של פברואר, הוא הזמן השני הכי פופולרי באיים (כריסמס הוא הראשון).

1. לא צריך שק שינה. חם ברוב האיזורים בתאילנד, ואיפה שקריר (בצפון) יש בכל גסט האוס מצעים מתאימים. לעומת זאת כל מי שכן הגיע לתאילנד עם שק"ש לא הצטער על זה. זה מסוג הדברים שאפשר עם ואפשר בלי. הכל עניין של כמה התיק שלך מפוצץ, כמה בא לך לסחוב ואיך רגילים לישון. אני הייתי רק עם ציפה (חצי שנה) וזה הספיק לי לגמרי. מה כן צריך: תיק כלי רחצה, כלי תפירה (למרות שכל דבר יתקנו לך שם בגרושים) תיק כלי רחצה (עם קרם שיזוף טוב ודוחה יתושים עם % גבוה של חומר פעיל - לבקש מהרוקח), מעט מאוד בגדים חמים, ספר טוב (נסיעות ארוכות, ימים על החוף). רשימת Emails של החברים - יש המון אינטנט בתאילנד. נגן מוזיקה אהוב (דיסקים מכל הסוגים מאוד זולים שם). זוג נעלים נוחות לטיולים בעיר, זוג סנדלים או כפכפים לחוף, לא יותר מזה. מגבת (או 2 אם יש לך שיער ארוך ). חתיכת חבל של 2 מטר בערך לייבש בגדים שנרטבו (ים או גשם). פנס וסוללות אקסטרה (אפשר לקנות בבנקוק, אבל שיהיה לפני שאת מגיע לאיים). גם כלי בישול לא צריך.

2. כסף... החישוב היבש מדבר על 400-500$US לחודש. נסיעה קצרה יותר עולה יותר כי מצופפים נסיעות ועושים את כל האטרקציות בזמן קצר יותר. חודשיים, however, לתאילנד זה מספיק זמן לחישוב נמוך, אבל כאן נשאלת השאלה - כמה מתכוונים לקנות שם ? יש DVD של כל הסרטים ב-2$ או ב-4$ האיכותיים יותר. יש דיסקים של כל מה שרק רצית, כולל מוזיקה ישראלית. מוצרי אלקטרוניקה (שעונים, מכשירי חשמל, תוספות למחשב וכולי), בגדים (החיקויים הטובים בעולם), ועוד. רק בסעיף שופינג אפשר לתקצב 1000$. בקשר לאוכל - האוכל ברחוב מעולה, במסעדות המקומיות יותר. ויש די הרבה מסעדות יקרות, ששם המחירים טיפה יותר דומים לארוחה ממוצעת ב-LA, אבל ברמה של 5 כוכבים של מישלן. אם אני היום טס לתאילנד את רוב ההוצאות אני עושה על אוכל.

נסיעה מבנקוק צפונה, לצ'אנג מאי, לוקחים או נסיעת לילה (לא זוכר את המחיר) או טיסה של שעה. אותו דבר לגבי ירידה לאיים. אם מעדיפים טיסות, לבדוק כמה זה עולה ואם זה משתלם . לרוב מטיילים לוקחים את הזמן וחוסכים את ההוצאות האלה, בכל מקרה, בנסיעות אוטובוס ארוכות להצטייד בסנדביץ' מאחת המסעדות שהכרת. המקומות שעוצרים בהם לאוכל די מזעזעים... אמרת משהו על צלילה - הופס, קפץ המחיר. לגבי אמצעי תשלום: מדובר פה על 1000$ לפחות, נכון ? אני מציע לקחת יותר ליתר בטחון, בעיקר אם אין לך כרטיס אשראי, ובערך 2/3 מהכסף להמיר להמחאות נוסעים. ותשתדלו לא להישאר עם פחות מ-100$ בירוק, למקרה שמגיעים למקום שלא פורט המחאות.

3. אחרי הנחיתה קחו אוטובוס או מונית לקָאוָוסָאן. זה שם הרחוב, בקירבת כיכר הדמוקרטיה וארמון המלך, בו מרוכזים שלל הגסט האוסים. יש כמה שממש אומצו ע"י ישראלים ויש המונים אחרים טובים לא פחות. תבקשו לראות את החדר לפני שתקחו אותו, יש לפעמים חדרים שממש לא כיף לישון בהם ברחוב הזה, ויש מקסימים. אח"כ צאו לרחוב, יש המון מסעדות, דוכנים, סוכנויות אינטרנט, סוכנויות טיולים וכו', וכל זה על 500 מטר. עם כל המבוכה מרחוק - שם זה נורא מקובל לגשת לשולחן של ישראלים במסעדה, לבקש את סליחתם, להגיד שרק נחתת ואם מישהו יכול להמליץ לך על מלון/אוכל/סוכנות. רוב הסיכויים שחוץ ממידע תמצאו גם כמה חבר'ה שבדיוק יוצאים לכיוון שלכם , וישמחו לצרף אותך. זה נשמע אוטופי אבל ככה זה עובד. שונה לגמרי מהרמת האף שרגילים לה מהארץ.

אתרי החובה בבנקוק הם: ארמון המלך (לוקח שעתיים לפחות). השוק הצף (כמה שיותר מוקדם בבוקר זה נראה ומרגיש פחות תיירותי). מקדש הבודהה השוכב ובית הספר למסאז' הצמוד אליו; מסאז' מקצועי כמו שבחיים לא קיבלת. מעט יקר ממה שיש באיים, אבל זול בהמון ממה שמוכרים במלונות היקרים ועוד יותר ממה שיש בארה"ב או בישראל. מרכזי הקניות (טוקיו, סיאם, world center). שוק יום ראשון - משעוני קרטייה ועד חזירי-ים. "הסופר מרקט" - ליד הקוואסאן, סופר גדול של דגים ופירות ים טריים. שמים בעגלה קטנה כל מה שרוצים, מגיעים לחלון של המטבח והם מכינים לך את זה כמו שתרצו (יאמי).

טיפה צפונה מהבירה: קנצ'אנבורי. שם נמצא הגשר המפורסם על נהר הקוואי (היה סרט כזה). מעבר לחשיבות ההיסטורית הגשר לא כזה מרתק. מה שכן מרתק זה הגסט האוסים שנמצאים עם הנהר, חלק מהחדרים בנויים על רפסודות מבמבוקים כך שכל החדר צף באיטיות על מי הנהר. מאוד מרגיע. ויש את פארק המפלים, שיש בו מסלול הליכה קליל ומאוד יפה, עם המון מפלי מים לאורכו.

צפון תאילנד: צ'אנג מאי - בירת הצפון. בפברואר מתקיים פסטיבל פרחים מקסיםממש. אם יוצא לך להיות בו - הרווחת. מחוץ לעיר מקדש דוי-סוטפ (אפשר לשכור טוסטוס ליום). בעיר אפשר לעשות קורס מסאז' של 7 ימים, 4 שעות כל בוקר ועוד 4 אחה"צ. משהו שישאר איתך לכל החיים (אני עשיתי, אישתי נהנית מזה עד היום). חוות הפילים, הנחשים והסחלבים. מופעים תיירותיים בשתי החוות הראשונות, אבל אם אתם כבר שם... טרק לא עשיתי כי הייתי לפני זה בנפאל, אבל הטרק שלהם טיפה מגוחך. זה קצת הליכה ביער, קצת לרכב על פילים (לא מזלזל בזה, זו חויה מאוד מיוחדת) ושיט אדיוטי על רפסודה לא יציבה מבמבוק שאי אפשר לשבת בה כי היא שקוע קצת במים.אם בא לך לחלץ עצמות לכי על זה. אם זה בשביל הנופים - חבל על הכסף והזמן. מצ'אנג מאי יש הלוקחים ג'יפ ל-3,4 או 7 ימים. מסלול אחד יוצא מזרחה, אחד מערבה (לשבט ארוכות הצואר) והארוך משלב את שני המסלולים. במסלולים האלה תגיעו גם למשולש הזהב (מפגש הגבולות של תאילנד עם בורמה ולאוס), שזו נקודה חיננית.

הדרום: קופנגן הוא אי המסיבות, יותר נכון חוף "הדרין" שבאי. לדעתי את הירח המלא כדאי לבלות רק שם. קוסמוי הוא אי גדול יותר ומפותח יותר, מקורב לקופנגן. יש בו גם מלונות מפנקים, כבישים ומרכזי תיירות. קופיפי, נמצא בצד השני מקופנגן, איפה שצולם הסרט "החוף" - אחד האיים היפים בעולם (לפי דירוג של לונלי פלנט). יש את אי הציפורים 2 ק"מ ממנו, אפשר לקחת יום סיור עם שייט לאי, סיור במערה שבו, שיט לצידו השני לשנירקול מטורף ביופיו ואז המשך שייט לאי אחר שאין בו ולו בקתה אחת. רק חול לבן, עצים ירוקים וחומים ומים טורקיז... המתכון של גן עדן בעצם. בחלק הצר ביותר של האי אפשר לעבור מחוף אחד לשני ב-2 דקות הליכה. יש גם את קראבי, שזה לא בדיוק אי, אבל ההרגשה דומה. ויש עוד רבים שאין לי מושג עליהם. אלא אתרי החובה כפי שאני רואה אותם. בטח יש עוד.

4. צלילות יש באיים, בקופיפי ובקראבי זה הכי משתלם והכי מסודר, עד כמה שאני יודע. כשהייתי שם עוד לא היה לי רשיון צלילה. היום יש, אבל אני כאן

* שווה ללמוד כמה מילים בתאית, לא כולם יודעים אנגלית, ומספיק להגיד שלום, תודה, לדעת כיוונים, "זה יקר מידי", יום טוב או "לא" נחרץ כדי לשפר את התקשורת וההבנה.

* להתייחס למקומיים בכבוד. מצד אחד מגיע להם, אנחנו בסך הכל אורחים שם, מצד שני מאחורי החיוך הקבוע שלהם מסתתר עם לא הכי עדין בעולם, והיו מקרים של אלימות כלפי תיירים (אפילו הקימו משטרת תיירים להגן עלינו במחלוקות שצצות).

* להתמקח זה נחמד, אבל לא צריך לעשות מזה ספורט. לא רוצה - אל תקנה. זו, אגב, לרוב הטקטיקה הכי טובה למיקוח. להגיד "לא תודה", ואז לראות מה המחיר האמיתי שמציעים לך כשהגב שלך מופנה למוכר.

* לא לקחת אוכל מזרים ברחוב או בתחבורה הציבורית. לא להריח את הבושם שמישהי קנתה או מנסה למכור לך. זו שיטה ידועה שם שע"י חומר כימי מרדימים אותך, מוציאים לך מהתיק או מחגורת הכסף ה"סודית" כל מה ששווה יותר מ-3 באט, ומתעוררים עם כאב ראש קל ובלי כלום אחרי כמה שעות.

* אם יורד גשם פתאום בצהריים - לרוב זה רק לשעה, אח"כ יהיה שוב יום יפה ומלא שמש. לא להתבאס.

* לכל דבר יש פתרון. גם אם לא מצאת אף מקום פנוי באי אליו הגעת - לך לאכול והחדר יגיע אליך (אלא אם הגעת ביום של הפול מון...). גם אם פספסת אוטובוס - תמיד יש עוד אחד, ואפילו שזו חברת אוטובוסים אחרת יהיה מי שיסדר לך מקום בחברה השניה תמורת סכום פעוט. ליתר בטחון קח יומיים ביטחון לפחות לפני הטיסה חזרה.

* בבנקוק סע עם טוקטוק ולא במונית. זה רועש ומפוייח, אבל זה יקח לך 1/4 מהזמן והכסף.

* אם יש לך אפשרות כדאי לסרוק את הדרכון שלך ואולי גם את הטרוולר'ז צ'קס ולשלוח לעצמך את הסריקה לאתר שיש לך בו חשבון דואר פעיל. כך תוכלו להדפיס את המסמכים האלה אם ילכו לאיבוד בכל רגע.

* להפנות כפות רגלים לתאילנדי זה עלבון. שימו לב.

אני מקווה שכל המידע הזה יועיל.
נסיעה טובה.




נשלח ע"י YO-MAN, ישראל