web stats מסביב לעולם - רומא - איטליה


מסלול ברומא, פירנצה וונציה

משך הטיול כשבוע

מומלץ להגיע לאיטליה בחודשי האביב (אפריל-מאי-יוני), כאשר מזג האוויר נוח ויציב אם הכוונה היא לטוס בתקופת מעבר, כדאי להצטייד במטריה וגם בנעלים סגורות טובות - מטריות עוד ניתן לרכוש במחיר מופקע מההודים הרבים המציעים למכירה כמעט כל דבר, אבל נעליים זה כבר סיפור אחר באיטליה.

שמגיעים לרומא, למי שמעוניין לחסוך כמה יורו טובים ואין מטען רב מדי, מומלץ לקחת רכבת מפיומיצ'ינו (ליאונרדו דה-וינצ'י) לתחנת הרכבת טרמיני, רומא, ומשם לקחת מונית למלון.

לקנות מפה של ATAC,

יום 1
אחר הצהריים (אחרי התארגנות קצרה במלון)כדאי לסייר בעיר או מחוצה לה.
ניתן למשל לסייר בגני וילה ד'אסטה אשר בעיירה טיבולי (20 ק"מ מזרחית לרומא). לדאבוני, לקחתי טיול מאורגן שהמלון מציע (לא כדאי לקחת טיול מאורגן) במחיר מופקע (לי זה חרך 40 יורו מהכיס), וכלל מדריך משעשע, אך גם סיור מיותר בוילה אדריאנה וביקור מיותר לחלוטין בחנות למכירת מזכרות בטיבולי, והכל על חשבון סיור בגני וילה ד'אסטה.

אפשרות טובה וזולה יותר היא הגעה לתחנת הרכבת טיבורטיני בעזרת המטרו ומשם לקחת קו אוטובוס לטיבולי. המטרו מאוד נוח ושימושי (אם גם מסריח ומאוד צפוף) ומומלץ לקנות את הכרטיס המשולב השבועי (שמקנה נסיעה גם באוטובוסים), זול (בערך 13 יורו) וחוסך מכם קנסות לא נעימים.

אחרי שמגיעים לטיבולי באוטובוס, יורדים בפיאצה המרכזית (לארגו גאריבאלדי) ומשם יש הכוונה בשילוט לעבר הוילה (לא לשכוח לברר מתי יוצא אוטובוס אחרון לטיבורטיני!). אגב, מפיאצה זו יש מבט מרפסתי-משהו לעבר רומא.
הכניסה לוילה הינה בתשלום אך גניה שווים כל סנט - את פירוט נפלאותיהם אני אשאיר לספרים השונים.

אחרי שתסיימו את הסיבוב הגנים, כדאי גם להסתובב בטיבולי, שהיא עיירה ציורית בפני עצמה ולהינות מאיזה אספרסו מצויין או גלידה מתוצרת מקומית (לא חסרים בתי קפה בסמוך לוילה ד'אסטה).

יום 2

יורדים בתחנת המטרו ottaviano, והולכים ברגל ברגל לאורך דרך ottaviano עד שמגיעים לכיכר סן פייטרו, לכניסה לבזיליקה המפוארת של הוותיקן, בזיליקת סן-פייטרו.
אפשר להסתובב במבנה עצום זה יום שלם, ולהתרשם מגובה הכיפה המרכזית, מהפסלים, מעיטורי הזהב וממה לא..מומלץ מאוד לטפס עד למעלה לתצפית על רומא מהכיפה - הנוף מהמם ומרשים ביותר. (אפילו ביום סגרירי) אחרי שיורדים חזרה לקומת הקרקע (הירידה היא דרך גרם מדרגות המצוי ע"ג הגג, בסמוך לשירותים) יוצאים לכיוון המוזיאונים של הוותיקן, בדרך אם מגיעים בדיוק בצהרייםלשער הראשי של הוותיקן, ניתן לצפות בחילוף משמרות של השומרים הוותיקנים המצועצעים.

לאחר הליכה של כחמש עשרה דקות לאורך החומות מגיעים לכניסה של המוזיאונים הוותיקנים, ברחוב ותיקנו. למי שיש תעודת סטודנט בינלאומית, זה הזמן לנפנף בה! מרווחים איזה שלוש יורו בכניסה מלבד תור קצר יותר (באמת חשבתם שבחו"ל כולם סטודנטים??). אנחנו התחלנו את הסיבוב במוזיאונים דווקא במוזיאון ה Pinacoteca, מוזיאון המציג יצירות מוכרות יותר ומוכרות פחות. לצלמים מביניכם שמתכננים ללכוד את היצירות, שימו לב: חלק מהיצירות מוגנות ע"י זכוכיות, המונעות כל צילום פלאש. לבעלי מצלמות רפלקס: אם הנכם מתכוונים לצלם במוזיאונים, כדאי להצטייד מראש בחצובה או לחילופין בעדשה מהירה מאוד (מפתח צמצם 2 ומטה) ובסרט מהיר (ISO 400 ומעלה). את הסיור סיימנו למול היצירה המדהימה ביופיה של ונזל פיטר, "אדם וחווה".

מי שקונה גלויה בחנות של המוזיאון יכול לשלוח אותה דרך דואר הותיקן שנחשב מהיר יותר מהדואר האיטלקי.

בסיום הסיור בפינאקוטקה פנינו למוזיאונים האחרים בוותיקן (המוזיאון המצרי, החדרים של רפאל וכמובן הקפלה הסיסטינית). כשתגיעו לקפלה הסיסטינית, אני מבטיח לכם שלא ישאר לכם טיפת כוח להמשיך עוד. בסיסטינית לא מרשים לצלם, ולמרות ואולי על אף זאת מצלמים שם כהוגן. אם תיתפסו יעשו לכם נו-נו-נו, ואולי יכריזו משהו בכריזה, אבל לא יותר מכך.

המסעדות ברחוב של הותיקן יקרות יחסית ועדיף להיכנס לרחובות משניים וצדדיים, שם תמצאו מסעדות לא פחות טובות ובטוח יותר זולות. שימו לב שהאיטלקים אוהבים להוסיף למאכלים שלהם ירק מר מאוד (שאיני זוכר את שמו), ואני הייתי ממליץ להימנע מלאכול מאכלים שמכילים ירק זה.

משם ממשיכים למצודת סנט אנג'לו. אנחנו יצאנו לכיוון צפון על גדתו המזרחית של הטיבר עד שהגענו לפיאצה דל-פופלו, פיאצה רחבה וחביבה שנתחמת ע"י שלושה כנסיות ווילה בורגז, נכנסים לכנסיות התאומות בקצה הדרומי של הכיכר בשביל קצת אוירה דתית שונה ממה שיש לנו בבית.

לפי מה שהבנתי מצעיר שידע אנגלית (מציאה, תאמינו לי!), אחד ממוקדי היציאה המקובלים הוא באיזור פיאצה ונציה, ולכן הצטיידו בכסף למונית, כי התחבורה הציבורית "מתה" זמן קצר אחרי חצות הליל.

יום 3

מתחנת הרכבת טרמיני, יוצאים צפונה לכיוון פיאצה דלה-רפובליקה, דרך הכנסיות סנטה מריה אנג'ל, סנטה מריה מאג'וריה (מדהימה) פונטנה קוואטרו (מוזיאון) פיאצה ברבריני (פיאצה חמודה) ולפתחת רחוב ונטו המפורסם (מזרקת הדבורים בפתחת הרחוב). מרחק הליכה קצר ברחוב ונטו בצידה המזרחי, ואתם תזהו את כנסיית ההיריון שבקדושה (Chiesa dell' Immacolata concezione) בבית מספר 27. כאן יש כנסיה אבל גם בית קברות באותו מתחם, האחד מעל השני (מסתבר שגם ברומא חסכו במקום). מומלץ להיכנס לבית הקברות. - לא לבעלי לב חלש - שלדיהם של אלוהים יודע כמה נזירים מפוזרים בכל מיני מנורות, עמודים, עיטורים.בנוסף, היו כמה ברי מזל שלא פורקו ואף הולבשו בחליפות נזירים לצורך אילוסטרציה מקאברית כיצד נזיר מן-דהו היה לפני מאתיים שנה..חוויה מרטיטה, שלצערי אסור לצלמה (המקום אפל כך שגם ככה קשה לצלם).

אחרי החוויה האימתית הזו, אפשר להסתובב בחנויות המטופחות והמרהיבות ברחוב ונטו, לעבור על פני ההארד רוק קפה - רומא (מומלץ!) ולהמשיך צפונה לכיוון הכניסה הדרומית של ווילה בורגז. זהו פארק יפיפה, גדול מימדים בעל שבילים רבים וגם בעל גלריה בוילה עצמה בחלק הצפון מזרחי.

אחר כך אפשר לעשות סיבוב בפיאצה הספרדית ומשם אוטובוס קו 119 לפיאצה ונציה (דרך ויה דל קורסו). מפיאצה ונציה להמשיך מערבה על דרך Plebiscito, Emanule ו Argenina, משם צפונה לכיוון הפנתאון וממנו לפיאצה נבונה (בדרך לפנתיאון עוברים דרך כנסיית סנטה מריה ספורה מינרווה, כנסיה מרשימה בגודלה).

חוזרים לדרך עמנואל עד שלבסוף (דרום מערב) מגיעים לגשר מזיני, אחד הגשרים על גבי הטיבר. על הכוונת - התצפית המערבית על רומא, מגבעת ג'יאניקולו.

דרך גשר סיסטו על דרך גאריבאלדי המטפסת למעלה הגבעה (אפשר גם לקחת אוטובוס).
ממשיכים על דרך דלה-לונגרה עד לדרך גאריבאלדי, עולים בדרך המקובלת עד לכניסה לוילה קורסיני .

יום 4

סיור ברומא העתיקה.
אל הקולוסיאום הגעתי בעזרת קו B עד לתחנת קולוסיאו - הקולוסיאום המרשים (תחנת הקולוסיאו, קו B), בשעת בוקר מוקדמת זו (תשע, שעת הפתיחה) היה יחסית ריק מאנשים - כאן אין הנחה בתשלום עבור כרטיס הכניסה אלא לחברי האיחוד האירופאי ולכן אם יש בידכם דרכון אירופאי, זה הזמן להוציאו.
אני הסתובבתי בקולוסיאום בסביבות השלוש רבעי השעה, שלאחריהם יצאתי חזרה לרחוב ניקולה סלבי , דרך Treme di tito שם לקחתי שמאלה לעבר הפיאצה הקטנה של Pietro in vincoli, ולכנסיה באותו שם. כנסיה בעלת מראה פשוט המחביאה את פסל משה ושתי אמהותיו -יצאתי חזרה לקולוסיאום, משם לפורו רומנו, אתר ארכיאולוגי המלא בעתיקות שונות ומשונות - בעלי דימיון רב יוכלו לדמיין עצמם הולכים ברומא העתיקה, אני אישית הרמתי ידיים לאחר זמן קצר. לאחר טיפוס קל הגעתי בקצה כביש גישה קטן לגבעה קפיטולינה ולפיאצה קמפידיג'יולי. שם, בצל המוזיאונים משני צידי הפיאצה, מצאתי קצת מנוחה לרגלי, וגם כמה אובייקטים נחמדים לצילום. סה"כ, פיאצה נחמדה עם מזרקה ופסל ברונזה מרשים למדי שנחמד להעביר בה את הזמן.

משם פניתי לכיוון צפון וירדתי במדרגות הרבות בין שני הפסלים המרשימים עד לרחוב הסוהן שנשפך לפיאצה ונציה, הפיאצה של רומא. אני נשארתי בצד הזה של הרחוב-כיכר ונצמדתי לגדר החיצונית של האנדרטה הלבנבנה של ויטוריו עמנואל עד שנכנסתי ועליתי במדרגות הרבות. מה אומר לכם, יופי של אנדרטה, יופי של נוף. אגב אם תשמעו שריקות מעצבנות, אלו הם השוטרים האיטלקים חסרי המעש, שתפקידם לדאוג שאף אחד לא יתחיל לטפס על המעקות הרחבים בשביל לתפוס איזו תמונה עוצרת נשימה.

אחרי שמיציתי את האנדרטה פניתי לחצות את הפיאצה הסוהנת לכיוון רחוב דל קורסו.

עכשיו, כאן מאוד חשוב להיזהר - הפיאצה הזו היא קטסטרופה תעבורתית, חסרת נתיבים והיגיון. בקיצור, לחצות בזהירות במעבר חציה - אל תשכחו, יש עוד מה לראות ברומא, וחבל שתעבירו את שארית החופשה שלכם בבית החולים המקומי. אגב, משנה זהירות זה נכון לכל איטליה.

אחרי שחציתי את הפיאצה איכשהו הגעתי לקצה הצפוני שלה, שם ממוקם אחר כבוד הפודיום של השוטר המכווין את התנועה אחרי שהנצחתי אותו ואת הפודיום, המשכתי לכיוון צפון על דל קורסו תוך כניסה לכל מיני סימטאות שקטות ומקסימות, מבלי להסתכל במפה. זרקתי את המפה לתיק הגב ופשוט הסתובבתי ללא כיוון מאורגן בכל הפיאצות הקטנות והסימטאות. הסיור הספונטני הזה הסתיים איכשהו בפיאצה קולונה. באותם רגעים כנראה הגיע ראש הממשלה האיטלקי (שמשרדיו נמצאים בארמון בצידה הצפוני של הכיכר), כי הייתה מהומה רבה סביב הכניסה המאובטחת. הרמתי גבה ונעתי לכיוון פונטנה דה-טרוי. פונטנה דה-טרוי בשעת צהריים זו הייתה מפוצצת באנשים אבל איכשהוא הצלחתי להגיע לשפת המזרקה בכדי לראות את כל המטבעות המנצנצים דרך המים התכלכלים של המזרקה המרהיבה הזו.
אגב, כל המטבעות הללו מגיעים בסופו של דבר לעיריית רומא, שדואגת להשכיר את שירותיו של שואב אבק גדול מימדים (המאובטח מאוד ע"י שוטרים רבים) ולרוקן את תחתית הבריכה מאלוהים-יודע-כמה יורו.

מטרווי משכתי לכיוון המדרגות הספרדיות, שהיו עמוסות לעייפה בחצי עולם (שעת צהריים, מה לעשות) ואחרי תצפית, המשכתי לכיוון בית המפלצות, שנמצא במורד הגבעה לכיוון רחוב גרגוריאנה - תסתכלו לכיוון הבתים ממזרח, ותזהו את הפתחים בצורת מפלצות. נחמד. חזרתי וירדתי במדרגות הרבות לפיאצה, שם פניתי לטייל ברחובות קונדוטי, קרוז , שם החלטתי לסעוד את ליבי בבית הקפה דה-אנג'לו. לפני שאתם בוחרים מנה ומתיישבים לזלול, אני ממליץ להעיף מבט בבחורים האיטלקיים המכינים את מיני הקפה השונים - אני עמדתי שם איזה חמש דקות, מהופנט מהקצב המהיר של ההכנה, המספק קפה משובח לכמה עשרות סועדים בפנים ומחוץ למסעדה.

את סיור אחה"צ המשכתי על בסיס רחוב מארגוטה השקט, לעבר דל פופלו וממנו טיפוס לגן פינצ'ו היפיפה (בקצה המערבי של וילה בורגז). מכיוון שייעדתי את יום המחרת עבור ונציה, היה עלי לקנות את הכרטיסים לרכבת, ולכן עליתי בתחנת פלמינו היישר במטרו לתחנה טרמיני, שם הצטיידתי בקצת אוכל ומים מינרלים. בכלל, כדאי מאוד לקנות מספר בקבוקים של מים מינרליים בסופרמרקט ולהניח אותם במיניבר שבחדר שלכם - זה הרבה יותר זול מלקנות ליד האטרקציות.

אני תכננתי לקחת רכבת לילה לונציה (הלוך וחזור) ובתווך לסייר בונציה. אם ברצונכם וביכולתכם להקצות יום אחד לפירנצה, כדאי אולי לקחת רכבת לילה הלוך לונציה ומונציה לקחת רכבת רגילה לפירנצה, ומפירנצה לחזור בערב. אני מספר לכם זאת בדיעבד, מאחר שבתכנון המקורי לא חשבתי שיהיה לי זמן לפירנצה (והיה לי).

שימו לב לכמה פרטים חשובים: אם אתם לא יודעים/בטוחים לגבי משהו, אל תהססו להיכנס לנקודות המידע של הרכבת, לעמוד קצת בתור, ולקבל מידע כמו שצריך. קניית הכרטיסים לרכבת הלילה לונציה מתבצעת בעמדות 1-9, המיועדות לרכבות היוצאות מתחנת הרכבת טיבורטיני. רכבת הלילה לונציה יוצאת מתחנת הרכבת בטיבורטיני, רציף 19 (לא טרמיני!) בשעה 22:37 ומגיעה לונציה בשעה 5:55 (נכון לקיץ 2002). שימו לב שונציה היא איננה התחנה הסופית של הרכבת אלא העיר טרייסט (Trieste), וכך גם אתם תראו את מועדי היציאה על הלוח האלקטרוני בטיבורטיני.

מספר המקומות בישיבה מוגבל! לכן, תדאגו לרוץ (מה שאתם שומעים) ולמצוא תא שיש בו מושבים פנויים. מכיוון שמדובר ברכבת לילה, זוהי רכבת ישנה ואיטית, בתוך כל תא קרון קיימים שישה מושבים. מושבים אלו ניתנים לכינון כך שניתן למעשה לישון לרוחב התא, או אז יש מקום רק לשלושה אנשים שוכבים. מכיוון שהרכבת הגיעה מיעד אחר (נאפולי, אני חושב) חלק מהמושבים היו תפוסים בנוחרים, ומציאת תא עם מושב פנוי דרש סבלנות והליכה לאורך מספר קרונות. בכל מקרה, עדיף למצוא מקום בקרונות הקדמיים ביותר, מאחר ובתחנת הרכבת במסטרה מנתקים את הקרונות האמצעיים מהקדמיים, ורק האחרונים ממשיכים לונציה (השאר ממשיכים לטרייסט). חסרי המזל שאיחרו להגיע לרכבת, קיבלו מושבי עץ מתקפלים המצויים לאורך המסדרונות של הקרונות - לא נוח בעליל! למזלי, מצאתי תא שהיה ריק אך במהרה התמלא באנשים אחרים. מכיוון שאתם ישנים, כדאי לשמור את החפצים היקרים לליבכם קרוב לליבכם, מכיוון שחתך האנשים הנוסעים ברכבת זו הוא מגוון ביותר, ולא נעים יהיה לגלות שניקו אתכם. נקודה נוספת, בררו (עד כמה שניתן) האם הקרון הינו מיועד למעשנים - לפתוח חלון במהלך הנסיעה אינו מומלץ עקב הרעש הרב, ולהישאר סגור בתוך תא אפוף עשן הוא מתכון בטוח לחוסר שינה ולסרטן ריאות.

השאירו את כרטיס הנסיעה בהישג יד, מכיוון שבמהלך הנסיעה יבדקו אתכם שני כרטיסנים בשני מועדים שונים, וכדאי לקצר כמה שיותר את זמן הבדיקה - ככל שתנועו יותר, ככה יקטנו הסיכויים שתצליחו להירדם חזרה.

אחרי לילה ללא שינה רבה הגענו בשעת בוקר למייסטרה, ושם גיליתי שעלי להחליף קרון על מנת שאוכל להמשיך לונציה - אחרי התרוצצות לא מעטה, ובירור עם מספר כרטיסנים, מצאתי קרון שיוצא לכיוון ונציה. דרך אגב, אל תדאגו לגבי חוסר השכמה שלכם במסטרה - הרכבת עוצרת שם לפרק זמן ארוך ותנועת האנשים היא רבה מאוד, כך שרוב הסיכויים שלא תוכלו בכלל לישון בכל הזמן הזה. ליתר ביטחון, תוכלו לשים לעצמכם שעון מעורר כחצי שעה לפני מועד ההגעה המשוער לונציה.

יום 5

תדאגו לקנות מפה טובה של העיר, מפני שכאן בהחלט תצטרכו מפה טובה ומפורטת עד כמה שניתן!
ונציה, למי שיודע או לא, היא עיר היושבת על איים רבים ומחולקת שתי וערב ע"י תעלות מים רבות וגשרים קטנטנים. מכיוון שכך, העיר מתאפיינת בריבוי סימטאות צרות ובעקלקלות נחשית-משהו. מכיוון שהגעתי בשעת בוקר מוקדמת מאוד (בערך שש, שש ורבע), תכננתי ללכת ברגל מהתחנה עבר פיאצת סן מרקו, הפיאצה של ונציה. יש לציין שכאן יש צורך בניווט טוב, כי מדובר במבוך סימטאות גדול מימדים, שהמעבר מאי לאי הוא דרך גשר אחד שניים לכל היותר. כמובן, יש את המעברים העיקריים, אך זה ידרוש הליכה ארוכה יותר, לאורך התעלה המרכזית . בכל מקרה, זו חוויה בפני עצמה ללכת בסימטאות ונציה בשעת בוקר מוקדמת, לפני שחצי עולם יוצא לסימטאותיה מרעיש וסותם אותה. זו הזדמנות להכיר את ונציה השקטה והרגועה. בכלל, ההליכה כמו במבוך גדול מימדים הייתה מעניינת והיוותה עבורי אתגר קטנטן. שימו לב, שניתן לרכוש כרטיס לאוטובוס-מים, לחכות למועד תחילת הפעלת הקו, ולהגיע לפיאצה "כמו מלך". קחו בחשבון, שאז אתם לא תהיו לבד, וגם הפיאצה כבר לא תהיי ריקה.

מגיעים לפיאצה סן מרקו וכמו שאמרתי, בשעה תשע נפתח מגדל הפעמונים לקהל הרב במעלית מגיעים לגובה 60 מ' מעל הקרקע. התצפית היא מרהיבה על כל ונציה וסביבותיה.

לאחר מכן ניתן לרכוש כרטיס יומי לאוטובוס-מים ולעבור לצידה השני של הגדה בעזרת קו 82. אגב, בשעה כה מוקדמת מומלץ לערוך סיבוב בתעלה המרכזית בעזרת קו זה המגיע עד ללידו - מהלידו האוטבוס פונה חזרה לונציה ועובר דרך התעלה המרכזית עד לתחנת הרכבת. היתרון בסיבוב זה הוא כפול: הצפיפות עדיין לא רבה (ולכן אפשר להסתכל לשני צידי התעלה) וגם סיור זה מאפשר להכיר באופן כללי את העיר ואת האטרקציות המרכזיות, ובכך לאפשר תכנון של המשך היום.

בצד השני של התעלה בסנטה מריה דה סאלוט , מבנה המרשים מבחוץ (ופחות מבפנים, לטעמי) להתחיל להסתובב בסמטאות העקלקלות לכיוון האקדמיה. להסתובב רגלית באיזור זה ואז לקחת אוטובוס חזרה לפיאצה סן מרקו ולסייר באיזור זה של העיר עד לשעת צהריים,

יום 6
בפירנצה מתחנת הרכבת יוצאים לפיאצה דלה סטזיונה, למול הכנסיה סנטה מריה נובלה המרשימה. לאורך רחוב דגלי אבלי עד די בנצ'י משם לכיוון מזרח עד לכנסיית הדומו ובטיסטרו.
אחרי הסתובבות וכניסה לבטיסטרו ולדומו, עולים ברגל למגדל הפעמונים לתצפית מדהימה על העיר הציורית הזו. לאחר מכן חזרה לפיאצה והמשך בדרך דל פרוקונסולו. לאחר מכן לעבר ארמון וקיו שם יש פיאצה רחבת ידיים ומרשימה, וניתן (בתשלום כמובן) להיכנס לארמון וקיו.
אתר אחר, מוזיאון אופיזי , אחד המוזיאונים המפורסמים בעולם ביצירות האומנות שלו. המוזיאון מחולק לשני מתחמים עיקריים הצופים על הפיאצה המלבנית דגלי אופיזי, המתחברת לפיאצה דלה סנוריה. יש הרבה מאוד יצירות מפורסמות כגון: דיוקן הפורפיל של הדוכס והדוכסית, המשפחה הקדושה של מיכלאנג'לו, ונוס של בוטצ'לי וכו'.

לבסוף, ביציאה מהמוזיאון על גדת נהר הארנו לעבר רחוב החנויות התלוי, הוא רחוב וקיו ברחוב זה יש באזאר כמעט לאורך כל היום וחנויות מזכרות, עור, תכשיטים ומה לא.. משם להמשיך לארמון פיטי ולאחר מכן דרך רחוב דה סרגלי לגשר אלה קראיה ומשם לרחוב באנצ'י, על פני כנסיית הדומו לרחוב סרוי. ביקור בפיאצה סינטיסימה עם המזרקה המעניינת בצידה הצפוני, וממנה בדרך קיסר בטיסטי לכנסיית סן מרקו.

יום 7

סיור בכנסיה סנטה מריה דל פופלו, ומשם בעזרת אוטובוס עד לפיאצה ונציה, על רחוב ויטוריו עמנואל לקמפו דה-פיורי, אחד השווקים היותר מוכרים של רומא וגם היותר צבעוניים.

משם ללכת עד לגדת הטיבר, ולאורכו עד לבית הכנסת הגדול בקצה הגטו היהודי. אפשר להיכנס טיפה יותר עמוק ולראות את מזרקת הצבים.

אפשר לבקר בכנסיה סן ברתולומיאו ולחזור חזרה לגדת הטיבר, בוילה בורגז (הקרובה), לעת ערב אפשר לחזות בשקיעה , מגן פינצ'ו.



נשלח ע"י חן, ישראל
שלח מייל לחן