web stats מסביב לעולם - כביש 1 בקליפורניה

כביש מס' 1 : המלצות ונקודות קסומות


את הדרך מלוס אנג`לס לסאן-פרנסיסקו אפשר לעשות בשבע שעות של נהיגה על הכביש המהיר, אך אסור להפסיד את הנסיעה המדהימה ביופיה, שתביא אתכם גם כן לסאן-פרנסיסקו, על כביש מס' 1. את הנסיעה הזו ניתן גם לעשות ביום אחד, אך אז יהיה מדובר בנסיעה ארוכה מאוד של כ - 10 שעות, ללא עצירות, וללא הזדמנויות לראות מה היא חובקת בין חופיה. פרק הזמן המומלץ לעשות נסיעה זו ללחוצים בזמן היא יומיים. למי שיותר גמיש בזמן, מומלץ ביותר למתוח את הנסיעה על פני שלושה ימים, (ואפילו ארבעה, תלוי באיזו שעה יוצאים אל הדרך), בכיף, וברוגע.

מלונות כדאי להזמין מראש בעיקר אם אתם נוסעים בקיץ או בסופי שבוע, אני הזמנתי מהאתר הזה שמשלב חיפוש בהמון אתרים וככה יש לו מבחר גדול של מלונות במחירים טובים.

הכביש עצמו מתחיל מנקודה הנמצאת צפונית-מערבית לסנטה ברברה, אך מאחר והנסיעה על הכביש איטית ומפותלת, מומלץ לחסוך מעט זמן, ולרדת אליו מכביש 101 רק אחרי סאן לואיס אוביספו. מנקודה זו והילך, הכביש באמת הופך להיות עוצר נשימה. מעט צפונית לסאן לואיס אובסיפו, נמצאת מורו ביי המשמשת כבית גידול של מגוון רחב מאוד של ציפורים, וכן מקום משכנו של המורו רוק, אשר היה לפני שנים רבות חלק מהר געש שהתפרץ. צפונית למורו ביי, מתחילה ה"הרפתקה האמיתית": חופים יפיפיים, מאות ובעונות מסויימות, אפילו אלפי יונקים ימיים, החל בליוויתנים ודולפינים, וכלה בכלבי ים, פילי ים ובונים, אשר בוהים בכם במבט שואל.

תחנות חובה בדרך
צפונית ל מורו ביי, (כ - 30 ק"מ) שוכנת לה עיירה בשם סאן-סימיון. לאלו אשר מחליטים לצאת מלוס אנג'לס לקראת הצהריים, זהו מקום טוב ללון בו. בעיירה מוטלים במחיר סביר, מרחק של דקת הליכה מהחוף, כך שאפשר לעשות הליכה קצרה על החוף, לראות את השקיעה, ואז לחזור למסעדה של מלון הבסט ווסטרן אשר מצטיינת במחירים סבירים, היכולים להתאים גם למטיילים עם תקציב, ולהמשיך לצפות מחלונותיה איך הירח עולה מעל הים. בניגוד למצופה, סאן סימיון לא התברכה במסעדות וחנויות רבות מדיי, ורובן נמצאות בתוך המלונות היקרים יותר, אשר נמצאים על צד הכביש הסמוך לחוף. את המוטלים הזולים יותר ניתן למצוא בצד השני של אותו הכביש.



סיבה עיקרית, וטובה עוד יותר לבלות את הלילה בסאן-סימיון, היא על מנת לבקר בהרסט קסטל , הלא היא האחוזה של איל התקשורת הנודע, וויליאם ר. הרסט, שעל פי דמותו צולם סרטו של אורסון וולס, "האזרח קיין". האחוזה כוללת מספר עצום של חדרים, בתי אירוח למשפחות שלמות שבאו "לנפוש" באחוזתו של המליונר, בריכות ראוותניות, ואף מגוון חיות אשר מתרוצצות בחופשי, בינות הפסלים העתיקים והמרחבים העצומים.
רצוי מאוד להזמין כרטיסים לסיור כמה ימים מראש בטלפון, מאחר והמקום מתוייר ביותר לא רק בתקופת הקיץ.
כמו כן, ללנים באיזור סאן סימיון, מומלץ ללכת בשעות הבוקר, כדיי שלא לשרוף שעות ולנצל את כל שעות היום. שימו לב שיש 5 סיורים שונים בטירה (כשמספר 5 הוא סיור ערב), שיוצאים תדיר ממרכז המבקרים במעלה ההר עליו בנויה הטירה. הסיור הפופולרי ביותר הוא סיור מס` 1, בו תראו את הבריכה החיצונית והפנימית, חלק מרכזי מהבית עצמו וכן בתי אירוח בהם התארחו אורחים כגון צ'רלי צ'פלין.. לא כדאי להחמיץ.

תמונות מהסיורים השונים ומידע ניתן למצוא פה
טלפון להזמנות מחוץ לארה"ב: 8400-414-916 שלוחה 4100
טלפון לשוהים בארה"ב: 4445-444-800-1

לאחר הביקור בהרסט קסטל, מחכה לכם מחזה קסום. מעט אחרי סאן-סימיון לכיוון צפון, מצד שמאל של הכביש, יש ויסטה פוינט - נקודת תצפית. אמור להיות אליה שלט שעליו כתוב "פיאדרס בלאנסס" (למרות שאני אישית לא ראיתי אותו...). זו אחת משתי מושבות יחידות בארה''ב שבה מאות ולפעמים גם אלפי פילי ים (כמו כלבי ים), אשר היו על סף הכחדה עד לפני פחות ממאה שנים, באים כדי להזדווג, להביא את צאצאיהם לעולם, להשיר עור וכו`, והכל - מול עיניהן הסקרניות של בני אדם. בחודשי האביב נחות שם מאות נקבות וגורים, ובחודשי החורף ניתן לחזות בתקופת ההזדווגות שלהם. עד לפני שגידרו חלקים מהחוף, הגיעו פילי הים גם עד לכביש עצמו ולכן שמו שם שלט משולש צהוב עם ציור של פיל ים, עלך מנת להזהיר את הנהגים (כמו השלט המזהיר מפני איילים...) הכניסה לחוף חינם - פשוט לחנות ולראות (לא מדובר בהליכה, אלא במטרים ספורים ליד החנייה.

אחרי הרסט קסטל והפילים, המשיכו לנסוע צפונה לכיוון ביג סר, שם אפשר למתוח את הרגליים בהליכות יפות בפארק בינות העצים והצמחייה הסבוכה, לעשות הייק קצר ולראות את עצי הרדווד הגדולים, ואפשר גם ללכת לחוף ג'וליה פייפר ולהינות מפיקניק על רצועת החוף היפה. למבקרים שם בתקופות הסתיו-חורף, בדקו את התחזית, והיזהרו מסערות וגשמים חזקים. המקום ידוע כמסוכן לנסיעה בתקופה זו בשעות הלילה, מה גם שאין באיזור אפשרויות לינה רבות. על כן לא כדאי להגיע לשם לאחר שמחשיך, מבלי שתדעו היכן אתם מתוכננים ללון בלילה.

מקום מומלץ נוסף באיזור הוא פארק קטן בשם פוינט לובוס, שם ניתן לעשות צירוף של כמה טרקים קצרים לא קשים בכלל (שביחד יוצאים בערך 2-3 שעות), חלקם ביער והרבה על החוף, לראות את כלבי ים מתרחצים בבריכות ובמפרצים, איילים סקרנים, והרבה הרבה ציפורים. את מספר הנכנסים לפארק מגבילים ל - 450 בכל עת, אז אם אתם שם בסוף שבוע (הימים בהם קליפורנים רבים יוצאים לטייל), כדאי לבוא בבוקר, או בשעות אחה''צ.

את כל הנ''ל אפשר לעשות ביום אחד, ולהמשיך צפונה ולישון באיזור הערים היפות מונטריי או כרמל. מאחר ומונטריי (ובמיוחד כרמל) יקרים מאוד, מאוד נוח לישון בעיירה שסמוכה למונטריי שנקראת ''סיסייד'' )). לאחר שנת לילה טובה, צאו בבוקר למונטריי ביי אקוויריום שזה האקווריום היחידי שחובה להיות בו, כאשר אתם במערב ארה"ב. האקווריום מתאפיין במגוון יצורים שעל חלקם לא שמעתם מימיכם, בריכות פינגווינים, בונים, וכו', ואפשר גם לגעת בכל מיני דברים (כוכבי ים חיים, לובסטרים, סרטנים וצבי ים קטנטנים חיים וכל מיני דברים אחרים חלקלקים...). עובדי האקווריום יהיו שמחים להראות לילדיכם דברים מעניינים, ויש שם גם אזור שמיועד כולו לילדים, ומלא במשחקים הקשורים ליונקים ימיים, דגים, ושאר יושבי הים. כדאי לבלות שם כמה שעות. אגב, גם לאקווריום כדאי להזמין כרטיסים מראש בטלפון, במיוחד בקיץ.

אחרי הביקור באקווריום, אפשר ללכת לבקר בכרמל היפה, שעד לפני כמה שנים קלינט איסטווד כיהן כראש העיר שלה. אפשר להסתובב ברכב ולראות את הבתים המפוארים, ולא לוותר על ה17 מייל דרייב. זוהי נסיעה שאורכה 17 מייל (כפי שמשתמע משמה), ובה נקודות תצפית על מקומות יפים באיזור החוף. הנסיעה עורכת בערך שעה-שעתיים כולל העצירות. קונים לשם כרטיס בכניסה, והוא תקף לכניסה ויציאה משם למשך כל היום.

עוד בכרמל כדאי לראות את המנזר הישן. המנזר עצמו יפה מאוד ומשומר כפי שהיה לפני מאות שנים, ועובדה מדהימה היא שהוא עדיין משמש כבית-ספר נוצרי לילדים, וניתן לראות אותם משחקים בהפסקות. הביקור עורך בערך חצי שעה, והנזק לכיס הוא בערך 2-3 דולר לאדם.

לאחר מכן, אפשר לישון עוד לילה בסיסייד, ובבוקר להמשיך צפונה לכיוון סנטה קרוז. לאלו מכם שאינם ממהרים להגיע לסאן פרנסיסקו, בסנטה קרוז חופים מהממים וזהו מקום מאוד פופלרי לגולשים, ואפשר לצפות בהם גולשים, או לאוהבי הגלישה - לגלוש בעצמכם. ה''אטרקציה'' המרכזית באיזור, מבחינתי לפחות, היא שמורה שנמצאת צפונית מעט משם, בשם ''אנו נואבו'' . (בערך 55 מייל, או 90 ק"מ, דרומית לסאן-פרנסיסקו). שם, כמו ב''פדרס בלאנקס'', נמצאים פילי ים לאורך כל ימות השנה, וזהו בעצם המקום הראשון אליו החלו לבוא פילי הים לאורך החוף. בעוד שפדרס בלאנקס היא מושבה חדשה יחסית, אשר החלה ב - 1995, "אנו נואבו" קיימת כבר עשרות שנים. בשמורה זו, על מנת לראות את היונקים הימיים, צריך ללכת הייק לא קליל (אבל ממש לא קשה), של 3 מייל הלוך-חזור, דרך טריילים ודיונות חול.

השמורה סגורה למבקרים בין ה - 1- 14 בדצמבר. בתקופת הרבייה, שבין ה - 15 בדצמבר ועד ה - 31 במרץ, לא ניתן לבקר שם לבד, אלא רק בהדרכת ריינג'ר. מאחר ורבים רוצים לחזות במראה המרהיב הזה, רצוי להזמין מקום מראש באותה תקופה. עובדה מעניינית ומעוררת חיוך היא ששיא תקופת הרבייה מתרחש ביום האוהבים, ולנטיינס דייב - 14 בפברואר. במהלך שאר חודשי השנה השמורה פתוחה לביקור רק למחזיקי אישור לטייל בה (אותו ניתן לקבל במרכז המבקרים במקום, ואין צורך להזמין מראש), בין השעות 8:30-15:00. (בחודשים אפריל - אוגוסט, המרכז פתוח עד 15:30). המבקרים חייבים לצאת מתחומי השמורה עד השעה 17:00 בין החודשים אפריל-אוגוסט, ועד 16:00 בין ספטמבר לנובמבר. הכניסה בחינם, צריך לשלם 2$ לחניה.

על מנת ללמוד עוד על פילי הים והשמורה בקרו באתר באתר ניתן גם לראות ב"שידור חי" צילומים של פילי הים
טלפון להזמנות: 2025-879-650
וזהו! כבר באותו היום, בסביבות שעות הצהריים המאוחרות כבר אפשר להגיע לסאן-פרנסיסקו ולהספיק לעשות את ה49 מיילס דרייב (נסיעה בתוך ומחוץ לעיר שמראה את כל המקומות ה''תיירותיים'' בעיר, כולל צ`יינטאון, לומדרב סטריט, גולדן גייט וכו`. קצת קשה לעקוב אחרי המסלול - צריך לשים לב לתמרור כחול ובן שחף כתום בצד הדרך שמראה את הכיוון. ולא מומלץ לעשות את זה בסופי-שבוע, כי אז לפעמים סגורים רחובות והמסלול נאבד חלק מתוייר ומוכר פחות של כביש מס' 1 ממשיך עוד צפונה אחרי סאן פרנסיסקו, עד מעט אחרי פורט בראג, ומתחבר חזרה לכביש המהיר (101) אשר ממשיך ועולה עד לפארק אולימפיק שבמדינת וושינגטון. שימו לב שבקיץ התנועה על כביש מס' 1 יכולה להיות עמוסה, ולכן היזהרו במיוחד כאשר אתם עוצרים תוך כדי פיתול, בנקודת תצפית. על מנת להימנע מתנועה מרובה, השתדלו להימנע מלצאת לדרך ביום שישי (בשעות הצהריים של יום שישי תושבי קליפורניה רבים יוצאים לטיולים משפחתיים לאורך הדרך). מי שחוזר חזרה אח"כ לנקודת המוצא (לוס אנג'לס, אם התחלתם משם, או סאן פרנסיסקו אם התחלתם מהחלק הצפוני), יכול לקחת חזרה את כביש 101 המהיר, ולהגיע תוך 7 שעות חזרה לנקודת המוצא.




נשלח ע"י תמי , ישראל
שלח מייל לתמי