 |
 |
     |
|
לובליאנה- סלובניה
הסלובנים מתייחסים לבירתם בחיבה. היא משמשת מרכז פוליטי - תרבותי, עם מורשת היסטורית, נהר וגם מצודה - אלא שהכל בממדים קטנים. הצעה למסלול אינטימי בליובליאנה בירת סלובניה יש הכל: היא משמשת מרכז פוליטי, תרבותי, כלכלי ואקדמי, היא עשירה באדריכלות מתקופת הרנסנס, הבארוק והאר-נובו, ויש בה מוזיאונים,כנסיות, שווקים ופארק הכל -רק בקטן. היא אחת הבירות הקטנות באירופה, ומתגוררים בה רק 300 אלף תושבים ( ככה זה כשיש פחות מ-2 מיליון תושבים במדינה). כדאי להקדיש יום להיכרות עם העיר הנעימה. את היום בליובליאנה מומלץ להתחיל בכיכר הקונגרסים (kongresni trg) מכמה סיבות טובות: משום שהכיכר נמצאת במרכז העיר, מפני שהיא מקום מצוין להתוודע אל התקופות השונות בהיסטוריה של ליובליאנה, וגם משום שיש בה חניה. את שמה קיבלה הכיכר לאחר הקונגרס שהתקיים בה ב-1821, בתקופת הברוק ובו אירחה ליובליאנה את ברית המדינות שניצחו את נפוליאון. המדינאים רמי המעלה שהשתתפו בקונגרס - למשל קיסר אוסטריה, הצאר הרוסי והקנצלר האוסטרי - העלו את קרנה של העיר ובזכותם היא "עלתה על המפה". בקצה המערבי של הכיכר, בכניסה למעבר התת - קרקעי, נמצא אחד השרידים הבולטים של העיר מהתקופה הרומית, אז היא נקראה בשם אמונה (Emona) - פסל מוזהב בשם אמונץ (Emonce)המתאר תושב אמונה נכבד. למעשה, זהו העתק של הפסל המקורי (שנמצא במוזיאון הלאומי, Narodni muzej). בצד המערבי של הכיכר עומדת כנסיית "השילוש הקדוש" של מסדר האחיות אורסולין Cerkev svete trojice Ursulinska cerkev)), שנבנתה בתחילת המאה ה-18 ונחשבת לאחת הכנסיות היפות במדינה מתקופת הבארוק. בצד המזרחי של הכיכר, מול הכנסייה עומד בניין התזמורת הפילהרמונית הסלובנית שנבנה בסוף המאה ה-19 לאחר שהתיאטרון שעמד שם קודם נשרף. אחד המנצחים של הפילהרמונית היה גוסטב מאהלר, יהודי מומר, שעבד בה בשנים 1881-2. מהכיכר פונים דרומה לרחוב וגובה ( vegova), וממנו שמאלה לרחוב טוריאשקה (turjascka), שם עומד בניין שחזיתו בנויה לבנים אדומות משובצות אבנים בולטות, לא מסותתות. זוהי הספרייה האוניברסיטאית הלאומית (Narodna univerzitetna knjiznice) , שתכנן האדריכל יוז'ה פלצ'ניק - האיש שנתן לעיר במשך 36 שנה את המראה שלה (פלצ'ניק, תלמידו של האדריכל הנודע אוטו וגנר, יצר עוד עבודות רבות בעיר, ואל חלקן נגיע בהמשך). בתוך הספרייה מובילים מדרגות שיש שחור ו-32 עמודי שיש אל אולם הקריאה הגדול. כיוון שליובליאנה הייתה מוקפת גדר במלחמת העולם השנייה תחת כיבוש האיטלקים אחר כך הגרמנים, כמעט שלא התנהלו בה קרבות והיא נשמרה כמעט ללא פגע. אחד הנזקים היחידים לעיר נגרם ב-1944, כשמטוס גרמני נפל היישר על אולם קריאה בספרייה, וגרם להרס ולשריפה של 60 אלף ספרים. נחזור לרחוב וגובה ונמשיך ישר לכיכר המהפכה הצרפתית (trg francoske revolucije), שבו מתנוסס עמוד לבן גבוהה לזכר החיילים הצרפתים הנופלים. מתוך העמוד - גם הוא יצירה של האדריכל פלצ'ניק - בולט ראשו של נפוליאון, עשוי נחושת. הכיכר הזאת היא המקום היחיד בעולם, מחוץ לצרפת כמובן, שבוא זכה נפוליאון ליד זיכרון. הסלובנים זוכרים לטובה שבמהלך שלטונם הקצר של הצרפתים באיזור, בשנים 1813 - 1809, הוכנסה השפה הסלובנית לגופים מנהלתיים, לבתי הספר ולחיי התרבות. החידוש הזה היה משמעותי לקידום והתפתחות התודעה הלאומית של העם הסלובני, שחי מאות שנים תחת שלטון בית הבסבורג והשפעת השפה הגרמנית.ליד הכיכר יש מקום נעים למנוחה קלה - בית קפה בניחוח צרפתי, La petit , שבה מומלץ להזמין את הקפה הלבן המיוחד שלהם (קפה על בסיס חלב עם בזיקת קקאו מלמעלה). מהכיכר הצרפתית פונים שמאלה (מזרחה) ונכנסים לקומפלקס של תיאטרון קריז'נקה (krizanke). מה שהיה פעם מנזר של מסדר אבירים גרמני מהמאה ה-13 הפך, בניצוחו של האדריכל פלצ'ניק, כמובן, לתיאטרון קיץ שנערכים בו אירועי הפסטיבל של ליובליאנה. הפסטיבל הוא מאירועי התרבות הגדולים במדינה, ומגיעים אליו אמנים ממדינות רבות כדי להעלות מופעי תיאטרון, אופרה, מחול, מוזיקה ועוד. פסטיבל הקיץ של ליובליאנה נערך בין ה-8 ביולי עד ה-19 באוגוסט מגיעים אליו יותר מ-2,000 אמנים. המופעים מתקיימים בין היתר בטירה של ליובליאנה, בתיאטרון הקיץ קריז'נקה במלון Union Grand ובכנסיות בעיר. 01-2416000 על הפסטיבל חוזרים לאורך נהר ליובליאניציה (Ljubljanica) עד לכיכר פרשרן (presernov trg), היושבת ממש בליבה של העיר. הכיכר היא מקום מפגש למקומיים ואתר שבו מקיימים פרנסי העיר אירועים. הכיכר קרויה על שמו של המשורר הלאומי פרנצה פרשרן (1800-1849), שדמותו הונצחה בפסל שמעליו יושבת מוזה ומשרה עליו רוח של יצירה. . כשהוצב הפסל, בשנת 1905, הוא זעזע את אנשי הכנסייה הפרנציסקאנית הניצבת ממול, שהתקשו לשאת את מראה פסלה של הבחורה חשופת השדיים מול כנסייתם. אם יש בכיסכם במקרה שטר של אלף טולר תוכלו לראותו את דמותו המצוירת של המשורר הנערץ. בצד שני מופיעות מילות שיר שלו שהפך להמנון הסלובני. את סיפור האהבה של פרשרן ליוליה, צעירה בת המעמד הגבוהה שאמא אסרה עליה להתחתן עם המשורר העני, מכיר כל סלובני. את פסלה של יוליה אפשר לראות בבית צהוב ושלכיוונו מביט המשורר. מכיכר פרשרן יוצא הגשר המשולש, tromostovje) ), אחד מסמלי העיר, וחוצה את הנהר. וכן, גם לצורתו המיוחדת אחראי האדריכל פלצ'ניק: הוא הוסיף לגשר המרכזי, שלא הספיק יותר לתנועה ההולכת וגוברת בעיר, שני מעברים צדדיים עבור הולכי רגל, והעניק לו את ייחודו. אחרי שנחצה לגדה המזרחית ניתקל בלשכת מידע לתיירים; כדאי להיכנס ולקבל מידע עדכני על אירועי החודש הקרוב בעיר. חיי העיר תוססים במיוחד בקיץ, כשמתקיים בה פסטיבלים ואירועים, ומוזיקאים מנגנים בבית הקפה שלאורך הנהר. דרך אגב, לחובבי מציאות וחפצים עתיקים כדאי להגיע לגדה המזרחית של הנהר בימי ראשון בבוקר אז פועל לאורכה שוק פשפשים ועתיקות. מהגשר פונים שמאלה לשוק החקלאי הצבעוני טרז'ניצה (trznica). ביקור בשוק הזה הוא חוויה במיוחד בשבת בבוקר, אז אפשר לא רק למצוא בו מבחר ירקות ופירות, גבינות ובשרים, אלא גם לפגוש את ה"שמנת של ליובליאנה" - חברי ממשלה, אנשי בידור ומפורסמים אחרים. כל המי ומי באים אליו, כמעט מתוך ריטואל, כדי לפגוש מכרים ולהיראות ולאו דווקא לקנות ירקות. בשבת אחרי הצהריים, לעומת זאת יורדת שלווה על העיר השוקקת. הרחובות המתרוקנים מאנשים והתנועה הפוחתת בכבישים משכירים את שבת בירושלים. נמשיך בשיטוט לאורך הנהר עד לגשר מוכר נוסף בשם גשר הדרקון (Zmajski most), שקל לזהותו לפי ארבעת דרקוני הנחושת. דמות הדרקון, יחד עם טירת לובליאנה נבחרו להופיע בסמלה של העיר. הגשר המודרני, הבנוי בסגנון אר - נובו, נפתח ב-1901 והוא מהגשרים הראשונים באירופה שנבנו ממתכת ומבטון, והראשון שהורכבו בו אלמנטים של טרומי בטון. יש המספרים כי באימפריה האוסטרו - הונגרית הטילו ספק בטכניקה החדשה וחששו שגשר כזה לא יחזיק מעמד. כדי לא להסתכן בערים גדולות כמו וינה ופרג, שבהן הנהר רחב מאוד, מצאו פיתרון: הם בחרו בליובליאנה להיות שפן הנסיונות. לטירת ליובליאנה LJUBLJANSKI GRAD כדאי לעלות ביום בהיר - אז נשקפת ממנה תצפית נפלאה על העיר (אפשר לוותר על הביקור עם ערפל אופף את העיר.) סמטת שטודנטסקה (studentska) היוצאת מרחוב ציריל-מטודוב טרג (ciril metodov trd), מובילה אל הטירה. את הדרך אפשר לעבור במסלול הליכה נעים שנמשך כרבע שעה ועובר בין עצים. אם אתם נמצאים בעיר בקיץ, תוכלו להגיע לטירה גם ברכבת תיירים היוצאת מכיכר פרשרן. במהלך ההיסטוריה של העיר שמשה הטירה מגן מפני התקפות הכובשים התורכים. במקום אפשר לצפות בתצוגת מולטימדיה על ההיסטוריה של ליובליאנה ולעלות למגדל תצפית. בתום הביקור מומלץ לרדת בדרך אחרת, מרחוב אוסוינה (osojana) ממשיכים לרחוב נה גארד (NA GRAD) עוברים ליד כנסיית סנט פלורייאן , פונים ימינה לרחוב גורני טרג (gornji trg) עד לבסטיקוב טרג (levstiko trg) ושוב ימינה לרחוב סטארי טרג (stari trg) שמקביל לנהר. ממשיכים ישר לאורכו עד לככר מסטני (mestni trg) שבעיר העתיקה, אחת הכיכרות הימי-ביניימיות של העיר שהוקפו חומה. לא להבהל אם בשבת בשעה 12:00 בדיוק נשמעת אזעקה ברחבי העיר העתיקה. הזדמנות לאפס שעונים. ממשיכים לאורך הרחוב המקביל לנהר, חולפים על פני בניין העירייה. בכיכר מסטני ניצבת מזרקה בסגנון הברוק המתארת את שלושת הנהרות הסלובניים. היא כוללת אובליסק גבוהה ושלוש דמויות השופכות מים מכדיהם. בנה אותה הפסל האיטלקי הידוע פרצ'נסקו רובה, בשנת 1751, בהשראת מזרקה ברומא. בשל מצבה המדרדר יש תוכניות להעבירה לשימור במוזיאון ולהציב בכיכר העתק שלה. חוצים את הכביש אל קתדרלת סנט ניקולס. זוהי הקתדרלה הראשית בעיר, הבנויה גם היא בסגנון הבארוק ומעוטרת בפרסקאות יפים. בניין קתדרלת סיינט ניקולאס (כיום התקרה עוברת שיפוץ). מהקתדרלה יוצאים דרך היציאה המובילה לשוק , חוצים את הגשר המשולש ומסיימים את המסלול בכיכר פרשרן. זה הזמן לתת מנוחה קלה לרגליים בחלק הכי ירוק בעיר - פארק טיבולי (גם הוא פרי תכנונו של פלצ'ניק), הנמצא כ-600 מטר מצפון מערב לכיכר. בדרך לפארק אפשר להכנס לגלרייה הלאומית (NARODNA GLERIJA), המציגה ציורים מהמאות ה-17 עד ה-19 והעתקים של ציורי קיר למוזאון לאומנות מודרנית (MODERNA GLERIJA) ולמוזיאון הלאומי (NARODNI MUZEJ) העוסק בטבע ופרה-היסטוריה. אבל המוזיאון הכי מעניין נמצא ממש בתוך הפארק, ומוקדש להיסטוריה מודרנית. במקום יש תצוגות על אירועים שהתחוללו בסלובניה מאז מלחמת העולם הראשונה ועד להכרזת העצמאות ב-1991. את היום נעים לסיים בשיטוט בפארק טיבולי היפה, יחד עם תושבי העיר, שמטיילים עם הילדים והכלבים. עוד פרט מעניין ומהנה על החיים בליובליאנה: ואלס ליובליאנה בפינה הצפונית של כיכר הקונגרסים עומד בניין קזינה, המשמש בית ספר לריקודים. בשנים האחרונות זכו רקדנים סלובנים בתארים בינלאומיים, במיוחד בריקודים סלוניים ולטינו-אמריקאיים. זה מתחיל כבר בבית הספר, בהכנות לאירוע הגדול - הריקוד של סיום התיכון, את האירוע פותח ריקוד הוואלס, שבו אבות רוקדים עם בנותיהם ואמהות עם בניהן. אם אתם נמצאים בליובליאנה בסיום הלימודים בתיכון, בחודש מאי, תוכלו לראות את תהלוכת הריקוד, שבזכות ריבוי הרקדנים בה נכנסה לספר השיאים של גינס. בשנה שעברה רקדו כמעט 12 אלף תיכוניסטים בערים הסלובניות, מתוכם כ-2,500 רק בליובליאנה כמה אתרים:
http://www.ljuljana-tourism.si
http://www.snunit.k12.il http://www.sraka.com http://www.trekshare.com http://www.kopa.si http://www.fgg.uni-lj.si http://www.ff.uni.lj.si http://www.kelt.com http://www.itisnet.com http://www.buger.si נשלח ע"י יאיר טיולים, ישראל http://www.bsh.co.il/forums/AllMessages2.asp?Fnumber=83 |
||