web stats מסביב לעולם - טיפים לקיוטו


רשמים מקיוטו - יפן

קיוטו הייתה הבירה של יפן לפני טוקיו. זוהי עיר נעימה, לא דחוסה מדי, הבנייה יחסית נמוכה, ומלאה אתרים. ביקור חובה אם מגיעים ליפן.

השער לעיר זוהי תחנת הרכבת. מבנה מדהים, מודרני ביותר ( ועוררה ביקורת פנימית ביפן האם היא מתאימה לאופי של העיר). במבנה חלל ענק, עם מדרגות לעליה בכל צד עד לגובה כ- 8 קומות, במדרגות נעות כמובן, אך גם במדרגות רגילות. בכל קומה אתרים שונים, כולל מסעדות שונות, מעממיות ועד ליקרות. אני עליתי בצד ימין (אם מסתכלים פנימה לתחנה כשהגב לשער היציאה הראשי (הצפוני). אחרי שעולים כחמש קומות יש בצד המדרגות הנעות מדרגות רגילות, רחבות ביותר, שמעטים משתמשים בהם אלא לצורך ישיבה בנקודות שונות. למילה נקודת תצפית על העיר. שווה. באותו צד, בקומה 2 (קל להחמיץ - לעקוב בתשומת לב אחרי השילוט) לשכת המידע למבקרים. שם תוכלו לקבל מפה של העיר באנגלית, וחשוב ביותר - מפת קווי התחבורה הציבורית, גם היא באנגלית. כלי עזר חשוב ביותר למשתמש בתחבורה הציבורית. החלופה אגב, היא ללכת ברגל או לשכור אופניים - כלי התחבורה הנפוץ ביותר. במפת התחבורה מפורט גם איזה קו מגיע לאיזה אתר, כך שהיא מהווה כלי עזר חשוב.

ההתמצאות בקיוטו לא מסובכת. הרחובות בעקרון ישרים, מזרח מערב או צפון דרום. ברחובות הראשיים שם הרחוב מצוין גם באנגלית, ובתחנות האוטובוס מצוין שם התחנה באנגלית. כך אפשר גם לעקוב אחר התקדמות האוטובוס ולדעת באיזו תחנה לרדת, מה שבדרך כלל מלחיץ למדי. לוודא שיושבים בצד שמאל של האוטובוס, הצד של המדרכה (ביפן נוסעים בצד שמאל של הכביש).

בקיוטו ארמונות ומקדשים רבים. לא ניתן, וגם לא צריך, לבקר בכולם. הארמון החשוב ביותר הוא ארמון המלוכה, למעשה שני ארמונות במתחם. דווקא בהם לא ביקרתי, כי צריך להזמין כרטיסים מראש, ולא הצלחתי. הביקור שלי היה בסופ"ש, ואז גם המוני יפנים מבקרים באתרים, בעיקר תלמידים, והביקוש גדול. ביקרתי במצודת Nijo, הכוללת גם ארמון. ארמון ביפן זה לא מה שאנחנו רגילים מאירופה. כל חדר הוא משטח מחצלות ומסביב קירות מצוירים, ותו לא. לא תמונות ממוסגרות, לא נברשות ענקיות, לא פסלים ולא רהיטים מגולפים. שיא הפשטות.

מבין המקדשים שביקרתי הייתי שם במקום ראשון את Sanjusangendo, מזרחית לתחנת הרכבת, במרחק הליכה מהתחנה (מרחק הליכה זה כמובן יחסי. אני הלכתי כמעט את כל קיוטו ברגל, אבל זו סריטה שלי. במקרה זה המרחק באמת לא גדול, כרבע שעה הליכה). במקדש אסור לצלם, כך שהתמונה היא מבחוץ. המבנה, אגב, הוא מבנה העץ הארוך ביותר ביפן. המעניין הוא כמובן בפנים. 1000 דמויות מפוסלות של אלת הרעם, בקנה מידה אחד לאחד, ב- 10 שורות, כשבאמצע עוד דמות אחת גדולה יותר, כשלשה מ' גובה. בנוסף, שורה של דמויות מיתולוגיות שונות. מרשים ביותר.

מס' 2 הוא Klyomizo Temple. הוא גדול, ובמיקום משגע - על הגבעות במזרחה של קיוטו. נשקף ממנו נוף יפה של העיר. בדרך למקדש שני רחובות המתפצלים באמצע ומתחברים במקדש. הימני שקט יותר, השמאלי מלכודת תיירים - כל כולו חנויות של מזכרות ודברי מתיקה. חובה לקנות את הממתק האופייני של קיוטו, מין משולש של חומר דמוי מרשמלו ובתוכו משהו שמזכיר מחית אגוזים. מתוק וטעים.

יש כאמור עוד הרבה. לא אתעכב על אחרים, אבל בהחלט כדאי לנסות. כל אחד שונה במשהו ומוסיף עניין.

כדאי להסתובב גם ברחובות הצדדיים. בהם אין מדרכות, רק פס לבן הצבוע על האספלט המסמן את הקטע - בדרך כלל צר למדי - להולכי הרגל. הציצו בחנויות ובבתים.

בקיוטו, וביפן כולה, רוכבי אופניים לרוב. מה שהפתיע אותי, שהיפנים, הרגילים לצעצועים אלקטרוניים חדישים, דוקא באופניים הם נדבקים לאופני סבתא. כמעט ולא תראו אופני הרים מרובי הילוכים כמו בארץ. על כל אחד כזה עשרה זוגות במבנה מסורתי ישן וללא הילוכים. ועוד הפתעה: בכל הרחובות הראשיים על המדרכות הרחבות מסומנים שבילי אופניים. אבל היפנים הממושמעים והמסודרים לא ממש נוסעים עליהם. לרוב תראו שביל אופניים שומם ועל המדרכה ליד השביל רוכבי האופניים. תופעה מוזרה שלא קיבלתי לה הסבר.

בתור עיר תיירותית, בעיר בתי מלון לרוב. כדאי לבחור מלון קרוב לתחנת הרכבת. כך לא תסחבו עם ציוד מיותר לאורך הרחובות הלא מוכרים עם הכניסה הראשונה לעיר, וגם תהיו קרובים לתחנת המוצא של כל קוי האוטובוס וגם הרכבת התחתית. בחלק מבתי המלון ניתן לבחור בין חדר יפני לחדר מערבי. תנסו פעם חדר יפני, לשם החוויה. אבל תשמרו את הזכות להחליף, כי לא כולם ימצאו אותו נוח.


נשלח ע"י jackEN , ישראל