 |
 |
     |
|
גאודי - אדריכלות בספרד:
אמנות בספרד - התרבות הספרדית הנוכחית היא תוצר של המורשת התרבותית של ספרד שהתגבשה במשך אלפי שנות התפתחות הציוויליזציה האנושית בחצי האי האיברי. מהתקופה שקדמה להיסטוריה הכתובה ועד ימינו תרמו המתיישבים שהגיעו למקום את השפעתם התרבותית. ההטמעה של שפע היסודות יצרה במשך הדורות תרבות ייחודית, אני בחרתי דווקא להתייחס לאומן מהתקופה המודרנית. שהשאיר את רשמיו וחותמו על מבנים ועצמים. האדריכל אנטוניו גאודי 1852-1926 ארכיטקט ומעצב ספרדי. בעבודתו, התעלם מהקו הישר, משטחים חלקים וגיאומטריה מופשטת . גאודי ביקש להביא את הטבע אל העיר, תוך שהוא הופך את האתרים האורבניזם לצורות אורגניות מן הטבע, על ידי שימוש באלמנטים ארכיטקטוניים דמויי דרקונים, עצים, דגים ובעלי חיים. בנייניו נראים כאילו כוירו ביד חופשית ומחומר רך, למרות שהם בנויים מאבן. גאודי היה חלוץ בשימוש בצבע, מרקם ותנועה בעיצוביו השונים. כל המונומנטים והבתים של גאודי פיסוליים ומלאי תנועה במקביל להיותם צבעוניים והומוריסטים. הדבר הנפלא זה שהם נמצאים באמצע האורבאניות והם מהווים סמל לניצחונו של גאודי, לראייתו האמנותית המעלה על נס את הטבע ואת מעשה הבריאה. ניתן לראות את מסירותו של גאודי לקו הטבעי. כאדריכלים אחרים בני-זמנו, הוא ניסה למצוא סגנון בניה עכשווי ושונה ממסורות הבניה המקובלות. גישתו מושפעת מבניה כפרית/עממית, מנוגדת לאלו שדגלו באסתטיקה גיאומטרית, מודרנית ונקייה, שעיקר התייחסותם לעיר - כאמני הבאוהאוס. על האיש אנטוניו גאודי ANTONIO GAUDI נולד בשנת 1852 בעיירה ראוס בקטלוניה, צפון ספרד, הוא למד אצל כמרים, והיה ילד צמא דעת וסקרן ללא גבול. העיירה ראוס הייתה משופעת בבעלי מלאכה, מפרזלי פרסות סוסים, בנאים, בוני מרצפות דרכים, אמני עיבוד העור למרכבים, אוכפים, רתמות וכדומה. עולם שלם של בעלי מקצועות העוברים מאב לבן, דור אחר דור. אצל אביו וסבו,שהיו קרמיקאים מייצרי הדוודים, הסירים וכלי הנחושת, למד את מקצוע הדווד והרתך, וכן למד את כל המלאכות בהם התבונן בימי ילדותו , בכישרון, עם שפע של דמיון ומיומנות לכל חומר וכל עבודה. כבן למשפחת כדרים ראה תמיד ביצירת כלים מן החימר את הדבר הבסיסי שהשפיע רבות על סגנון עבודתו, והיה הבסיס לארכיטקטורה שלו בשימוש באבן ומתכת, כפי שבא לידי ביטוי בהמשך בפארק גואל. בחזית והמרפסות של קאסה מילה, ובחדר המדרגות של קאסה באלטו, ובארמון שבנה למשפחת גואל. לצורך מימון לימודיו, עבד גאודי כשרטט ומאוחר יותר כאסיסטנט במשרדים של אדריכלים אחרים נחשבים כמו וילר. שם גם החל לעבוד על ה"סקרדה פמיליה" בשנת 1878 קיבל גאודי תואר ארכיטקט בבית הספר לארכיטקטורה של ברצלונה.שם גם הכיר לראשונה את הרעיונות של תנועת התחייה הלאומית הקטלונית, שאותם ביטא כל חייו באדריכלות שלו. הוא הושפע מאדריכלות קטלנית מימי הביניים, המאופיינת בהשפעות של אדריכלות אסלאמית ומורית , במיוחד בצורות העיטור העשירות שאפיינו אדריכלות זו.מנהל בית הספר לא יכול היה להחליט אם התלמיד בעל התואר הוא מטורף או גאון. היצירות שלו בברצלונה אינן 'בתים' אלא עולמות מלאי דמיונות מפוסלים באבן ובברזל, בסגנון אישי של הארט- נובו, סגנון שנולד בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה- 20 באירופה, והשתמש בנושאים מן הטבע (ציפורים, עלים, ענפים ופרחים) כחלק מהבנייה, הוויטראז'ים, הריהוט והעיצוב, וכן בקישוט חזיתות וחלונות. גאודי, איש כל המקצועות, השתמש בכל החומרים כדי לבטא את סגנון הארט נובו האישי שלו, מושפע מנוף מולדתו, מהים התיכון ומיצרי הים, הוא לא ראה עצמו ספרדי אלא קטלוני, החושב במושגים של עבודה קשה, כבוד למשפחה ומסורת. גאודי החל את חייו ככופר ובאחריתו הפך דתי.וידוע כשובר כל המוסכמות. רוב הפרויקטים שלו נמצאים בברצלונה, בירת האזור הקטלוני, אם כי הוא הספיק לבנות בית בעיר ליאון הנקרא בית בוטינס BUTINES שנכר בו השפעה הדתית הגותית כיאה לעיר שהייתה הפתח לכניסת התרבות הזאת. סופו המר היה שנדרס על ידי חשמלית בעת שהלך אחורנית כשהוא מתבונן ביצירה שלו הבלתי גמורה הוא זוהה בהתחלה כקבצן שכן היה לבוש בלויים, ורק לאחר מספר ימים זוהה על ידי אחראי על הבנייה בקתדראלה, הועבר לבית החולים שם נפטר בשנת 1926, ונקבר בה. גאודי השפיע על אדריכלים רבים ועל אומנים סוריאליסטים, במיוחד על סלבדור דאלי. גלים ומים אצל גאודי. גאודי לא השאיר אחריו כתבים שניתן להסתמך עליהם, ולא לכל הפרטים בבנייניו קיימים רישומים ותוכניות כך שאת הפרשנות על עבודותיו מבססים בעיקר על הבניינים עצמם. מקום הפעילות המגורים והחיים שלו ליד הים היו מהגורמים העיקריים שהשפיעו על יצירותיו. לים השפעה חשובה על אורח החיים התרבות והאומנות בעיר. במשך שנות יצירתו בתחום הבניה ועיצוב, השתמש גאודי באלמנטים שבודד מתוך הטבע הקרוב. הוא עיבד ומיזג אותן למערכות צורניות ,שימושיות, מושגיות וקישוטיות.קל במיוחד לזהות בעבודתו את העקבות הצורניים שמקורן במים ותופעותיהם. בנייניו המקוריים של גאודי נראים כלקוחים מעולם האגדות, הם מאופיינים בפיסולים פלסטיים, במשחקים של אור וצל, ובצבעוניות חזקה, משטחי הקירות משובצים באבני פסיפס, בזכוכית ובחומרים שונים. למעשה מקורות ההשפעה העיקריים שלו היו צורות מעולם הטבע, בדומה לסגנון הארט נובו שרווח בתקופתו. בבנייניו הראשונים בדק גאודי אפשרויות של שימוש בקונסטרוקציות ובצורות חדשות, והשתמש במסורות של אומנות מקומית הקשורה בטכניקת הבנייה ושימוש בחומרים. מכאן השימוש הרב באריחי הקרמיקה. עבודתו הראשונה בברצלונה ביצע גאודי בגיל 26. הוא בנה את קאזה ויקנס, ארמון קסום וצבעוני, המדגיש את משחקי האור החודר דרך עמודים ופתחים בקירות, משתמש בידע הרחב שלו במשחקי אבן של חיות, ציפורים וצמחים.זהו בית פרטי שנבנה בהשפעה ערבית נוצרית, יצירה זו שמשה לו קרש קפיצה לחברה הגבוהה. כאן הכיר את הרוזן גואל אוסבי לימים הפך להיות גם פטרונו. ארמון גואל- הארמון שנבנה בשנת 1886 היה אחד מארבעת הבתים של המשפחה והמפואר שבהם, הוא שימש כמוזיאון לאוסף האומנות של המשפחה העשירה, כאן היא חגגה את נשפיה, היום משמש המקום כמוזיאון לאמנות ומדע. בכנסיה קולוניה גואל , GUELL COLONY נבנתה בשנים 1898-1915 יצר גאודי אגן טבילה ל "מים הקדושים" ממעמד ברזל שחור התומך בצדף לבן ענק, שהוצא מקרקעית הים, לבד מהפתרון השימושי והחוויה האסתטית, הצדף כאגן הופך להיות מטאפורה רעיונית לקשר בין הטבע והאדריכלות, המים והקדושה. פארק גואל PARK GUEL 1900-1914 הבית השני שתכנן היה ארמון ופארק פאלאציו גואל. הגן הזה נבנה על פי חלומו של הרוזן גואל שהיה מאוהב בגנים האנגליים.התעשיין גואל נתן לו יד חופשית ותקציב פתוח, והוא בנה, בין השאר, את הפארק הקסום ביותר שהפך בינתיים למוזיאון. הגן למעשה הוא היחיד שתכנן גאודי. הוא השתמש במים עצמם כחלק מעיצוב הגן: השער הראשי נראה כמו בית בובות. על המדרגות הגן הציב גאודי מערכת מים זורמים העוברת דרך פיה של חיה, ספק דרקון וספק לטאה. גאודי נותן תשובה מושגית עיצובית וצורנית לגן כחלק מהנוף בדמות של גל מסוגנן. ספסל ישיבה ענק בצורת גל מתמשך, מצופה מוזאיקה של שברי קרמיקה, המקיף את רחבת האירועים של הגן. מבחינה רעיונית צורת "הספסל הגלי" משמשת הד צורני לים הנראה מרחוק. זהו למעשה פיתרון מחושב להושיב כמה שיותר צופים על ספסל אחד. מבלי שיסתירו אחד לשני."שקעי הגל" מאפשר לקבוצות לשבת בחברותא, ואילו "קימורי הגל" לישיבה של אנשים שאין קשר ביניהם. "הגל" למעשה מרכך את צורת הרחבה המרובעת ומתמזג עם המבנה הטופוגרפי של הגן.המנהרות המלוכסנות משתלבות בתנועה הגלית. הפארק משתרע על 20 דונם. הוכרז ע"י אונסק"ו בשנת 1984 כאתר שימור בינלאומי. קאזה מילה CASA MILA 1906-1910 נבנה באחד הרחובות הראשיים של העיר, את קאזה מילא: בית מגורים משותף בן שבע קומות .שנבנה במיוחד על פי הזמנת משפחת מילה העשירה. המשפחה לא כל כך אהבה את היצירה וסירבה בכלל במשך שנים להתגורר בבית האבן הבנוי בסימטריה מובהקת ובצורה דמוית גלים. על הגג ארובות הנראות כמו משחה שנסחטה מתוך שפופרת. המבנה היה אז בתקופתו של גאודי מעין שיא חדש של המודרניזם, ואת ההתמדה בדבקות בצורות הטבעיות שבהן האמין. מלבד עיטורי האבן והברזל בנה הארכיטקט בעל החזון חניה תת קרקעית למכוניות. כיום רוב הדירות משמשות למשרדים, בשתי הדירות שבקומה העליונה, שוכנים מוזיאונים.אחת הדירות נשתמרה כפי שתוכנן במקור, ומשקפת את פילוסופית החיים ועיצוב של גאודי,ובמוזיאון בדירה השנייה מצויים פריטי אומנות משנות ה 20 של המאה הקודמת, המתעדים סגנון החיים של ברצלונה של אותם הימים. על תקרות הבית יצר גאודי תבליטים המרמזים על צורות גלי מים רכים המתמזגים עם חול הים. זהו בניין אבן מסותת . עיצוב החזית נעשה בגישה פיסולית, לחזית שתי תנועות גליות עיקריות, התנועות הגליות לגובהו של הבניין, ושש שכבות"גלי אורך"דומים אך לא זהים העוברים לאורך הבניין. בהמשך משתלבים גלי הגובה עם גלי האורך אל תוך מערכת צורנית של החלונות והמרפסות ואלה הופכים לחלק מהמערכת הצורנית הכללית. החלונות נראים כנקיקים ומערות , ומעקי המרפסות עשויים רשתות ורצועות ברזל המתפתלות בחופשיות ומקריות, כמעין אצות ים ברשתות הדייגים. כמתבונן מהצד חשים מעין סערת גלים וסערת נפש כאחת. המרצפות מעוצבות בצורות של דיונון כוכב ים ותנועת מערבולת של המים. אזור ברצלונה שופע גשמים, כך שלגגות הבניינים תפקיד חשוב בפתרון בעיית הניקוז של המים, ולכן לכל גג שבנה גאודי , הוא חיפש פתרון וגישה ייחודית הוא השתמש בשיפועים א-סימטריים עם קשתות ומעין כיפות. קתדראלת "המשפחה הקדושה SAGRADA FAMILIA 1909 המבנה שלא נגמר. הכנסייה בנויה כשדרת ברושים, ומדי שנה נוספים עוד ועוד מגדלים, היום כ 118 שנה אחרי ההתחלה עדיין ממשיכים לבנות את השדרה על פי תוכניות שגאודי השאיר אחריו , אלא שבגלל בעיות מימון ההשלמה אינה נראית לעין.גגות הבניינים מעוצבים כחרוטים ושיפועים מחושבים מראש ואלה יוצרים תנועה גלית המוליכה את מי הגשמים למרזב מרכזי אחד. המגדלים עוצבו בהשראת מבנה האלמוגים, הנקבים יועדו לפתחי האוורור.ניתן לטפס לראש המגדלים ברגל או במעלית, ולערוך תצפית על העיר ברצלונה. בחזית המגדלים, פסל הסקרדה פמיליה, היא המשפחה הקדושה וכן דמויות שונות מהפנתיאון הנוצרי. בברצלונה , הבית צופה במוזאיקה של שברי קרמיקה, שיצרו מירקם צבעוני של כחול, ירוק ולבן בגוונים שונים-ניסיון ליצור קשר חזותי בין הבניין לבין הרקיע. בתוך הבניין משתמש גאודי בזרמי מערבות כמוטיב בתבליט שיצר בתקרת חדר האוכל, ובמרכז קבוע גוף התאורה. משב הרוח על פני המים, החול והאבן יוצר צורות דומות ולעיתים זהות. המים חורצים באבן צורות הדומות לעצם תנועת המים. גאודי טיפל במים כגורם שיש להתגונן מפניו, כגורם המשולב בבנייה, בצורות אורגניות שמתהוות במים, וכן הקפיא תנועות וזרמי מים לצורות רוחניות מרגשות. סיודאלדה פארק- גן ציבורי מרהיב שהוקם על שטח שנתרם על ידי הצבא לעיריית ברצלונה. כאן תכנן גאודי את המעקות והגדרות, והשתתף בתכנון המזרקה שנבנתה בשנת 1878. וזאת ביטוי של שבח לחופש וסיום שלטון העריצות. המזרקה משלבת שילוב הרמוני ארכיטקטוני של סגנון ניאו קלסי עם משחקי מים, כאן גם החל הקשר החזק שלו עם מוטיב הדרקונים שחוזר בהרבה מיצירותיו. פנסי הרחוב בכיכר ריאל, העשויים ברזל, שוב ביטוי נפלא ליכולת הפרזול במתכת, הפרויקט ניתן לביצוע לגאודי ב 1880, בא אחרי עבודות שעשה בסיודאדלה פארק, הרבה פנסים היום בברצלונה מוארים בפנסים שנעשו בסגנון הזה. נשלח ע"י יאיר טיולים, ישראל http://www.bsh.co.il/forums/AllMessages2.asp?Fnumber=83 |
||