 |
 |
     |
|
יומן מסע במערב ארה"ב וקנדה
2001 אוגוסט 25 עינת היתה חולה ונשארה בחדר וענת , ענבל ואני הלכנו למוזיאון של הבריטיש קולומביה ושם גם ראינו סרט של איימקס על אלסקה שהיה מהמם, הסתובבנו קצת במוזיאון שהיה בנוי מאוד יפה – כמו רחובות קטנים ועתיקים, בצהריים חזרנו למלון ולקחנו את הרכב ונסענו חצי שעה מויקטוריה לבוצ'ארט גארדנס. הסתובבנו בגנים המדהימים כמה שעות ובערב היתה אמורה להיות הופעת זיקוקים אז חיכינו לה ובינתיים הופיעה שם איזה להקה משעשעת ששרה כל מיני שירי קאונטרי וסיפרה סיפורים מצחיקים – עד שהגיעה המופע זיקוקים. המופע היה ממש מדהים ונמשך איזה שעה. חזרנו למלון וביררנו עם חברתינו החדשה, שרה – פקידת הקבלה, על מעבורות לונקובר בשביל מחר בבוקר. אגב המלון היה ממש שווה – הוא נקרא טרוולרס אין והחדר ענק עם 2 מיטות קינג סייז (סוף סוף ענת ועינת לא רבו על שטח שינה בלילה) יש איזה שמונה מלונות כאלה רק בויקטוריה במיקום ממש טוב ככה שכל הזמן הלכנו ברגל ונאלצנו לקחת רכב רק לבוצ'ארט גארדנס. ענבל ואני גם עשינו כרטיס חבר , סתם כי זה חינם ושרה , חברתינו החדשה, שיכנעה אותנו – רק אח"כ גילינו שיש את המלונות האלה רק בויקטוריה כך שאני בספק כמה זה יועיל לנו בשנים הקרובות 2001 אוגוסט 26 נסענו לסוורצ ביי ומשם עלינו למעבורת לונקובר ונשרפנו למוות בעודנו יושבות על הסיפון- הגענו לונקובר וחיפשנו מלון – הכל היה נורא יקר עד שמצאנו מלון שהיה מספיק זול וקרוב לרוב המקומות והשתקענו בו – אפילו שהוא מעפן, מסריח ודי מפוקפק –אבל בהתחשב בתקציבינו לא איכפת לנו- העיקר לא לגמור תקציב על מלונות... בקיצור הלכנו להסתובב בדאונטאון וכמובן שהתחלנו להתפרע עם הקניות , אח"כ אכלנו מקדונלדס וראינו שלט שבא להדוף הומלסים מלהשתקע סופית בסניף שאומר: ישיבה מוגבלת ל 20 דקות ומינימום רכישה 2 דולר אנחנו ישבנו איזה שעה אבל מי סופר... אח"כ אחרי כמה הסתובבויות הרגשתי שאני נורא חולה אז חזרתי למלון והיה לי חום 37.9 –ממש חסר תקדים אצלי, ישנתי קצת ובלעתי כדורים לרוב 2001 אוגוסט 27 קמנו בבוקר ואני לא אכלתי כלום כי עדיין הייתי קצת חולה, התחלנו לצעוד לכיוון גסטאון – שזה מן איזור נחמד עם כל מיני בתי קפה, מסעדות וחנויות תיירים חמודות – וסתם כל האיזור בנוי נורא נחמד. ענת ועינת קנו פליזים בחנות הראשונה שראו ואח"כ גילו שיכלו לקנות יותר בזול והתבאסו ..לא נורא הסתובבנו לנו ונכנסנו לסטארבאקס כי עינת היתה צריכה את ה "קפה של הבוקר" ואני אכלתי מן בייגל כזה כי כבר נהייתי רעבה, ובעודנו יושבות שם ראינו את שעון הקיטור המפורסם שורק ומוציא עשן (קודם נעמדנו לידו והוא היה לא תקין ובנתיים, תוך 30 דקות תקנו אותו – יעילות קנדית...) אח"כ נכנסתי לחנות קאובויים וחיפשתי כובע אבל לא כל כך מצאתי שם כלום והתבאסתי. המשכנו לצ'יינהטאון ובדרך פגשנו איזה צעירה שמוכרת כל מיני אורזים קטנים עליהם היא מציירת ואז מסתבר שהיא יהודיה ולידה עמדה איזה זקנה מטורפת – רינה שמה שזיינה לנו תשכל על איך היא הייתה מלא פעמים בישראל ועל איזה רב שמגיע מחר לנאום בכנסיה בונקובר . הגענו לצ'יינהטאון ונכנסנו למסעדת פועלים סינית כזאת –שאף אחד לא דיבר שם אנגלית ולקח לנו שעה להזמין משהו . בסוף הזמנתי אגרול חזיר + נודלס חזיר+צלעות בדבש ושום וצ'ופ סואי עוף – ב 8 דולר קנדי אבל לא היה משהו (חוץ מהנודלס חזיר שהיו פצצה) אח"כ המשכנו להסתובב וראינו כל מיני דוכנים סיניים עם מלא חרא כמו דגים מיובשים וסרטנים וצדפות וצלופחים ושאר ג'יפות וכולם התלוננו שמסריח – מזלי שעדיין אפי היה סתום ולא הרחתי כלום וכך שרדתי... אחרי הצ'יינהטאון חזרנו למלון ונסענו לפארק במלכה אליזבת שם הסתובבנו בין עצים, אגמים, אווזים, סנאים ושאר ענינות עד שמיצינו וחזרנו למלון – בדרך עשינו קניות לארוחת בוקר של מחר. בחניית המלון פגשנו בקנדי מטורף שרצה לנקות לנו את האוטו תמורת כסף כי יש לו מלא פצעים בגוף (הוא כמובן לא חסך מאיתנו את מראם המזעזע) אז בסוף נתנו לו קצת כסף בלי שייגע לנו באוטו – שלא ידביק לנו תרכב בצרעת. ואני עדיין חולה 2001 אוגוסט 28 התחלנו את היום בסטאנלי פארק – היינו באקוריום ועשינו איכס על כל מיני יצורי מים דוחים במיוחד שראינו אבל היו גם דברים ממש יפים כמו דולפינים וכל מיני פרפרים ענקיים וכלבי ים חמודים מאוד שאחזו ידיים - אוווו, וכן ראינו צפרדעים ענקיות שממש הפחידו אותי אישית. אח"כ נסענו בדרך הנופים ועברנו דרך טוטמים וכל מיני נקודות תצפית על העיר והיה מאוד יפה. אח"כ חזרנו לעיר ואכלנו כחזרזירות ים שמנמנות והתחלנו ללכת לכיוון ההרבור סנטר כדי לעלות לתצפית שנמצאת בקומה ה40 והיה ממש יפה לראות הכל מלמעלה, משם המשכנו לקנדה פלייס שזה קניון שנמצא בעצם בלשון שנכנסת לים וזה נראה כמו אוניה ענקית אבל שנכנסנו גילינו שרובו זה מלון וחדרי קונגרסים טיפשיים, אבל- היה שם קולנוע איימקס יקירי ועינת ואני נשארנו וראינו סרט על האוורסט (ראיתי אותו לפני שנתיים באדמונטון אבל משום מה לא זכרתי הרבה) אה כן , בדרך גם קניתי לי 3 כדורי ג'אגלינג עם עלה המייפל עליהם וכל הדרך אני מג'גללת להנאתי אבל אף אחד לא משאיר לי כסף בכובע על זה...באסה. אחרי הסרט חזרנו במונית למלון עם נהג קשקשן ומטורף בן איזה 70 שחרבש לנו במוח איך הוא נוסע לסיאטל בשעתיים ואיך המוזיקה בכל פאב שונה – כך הוא קשקש עד שהגענו למלון 2001 אוגוסט 29 קמנו בבוקר לקול פצוצי אקדח, צרחות, זונות מהלכות ושאר המי ומי, אכלנו לחמניות דלוחות כתמול שלשום ורק ענת , פקצת היערות אכלה סנדוויץ' ענק על הבוקר. התחלנו בנסיעה לקפילנו – לגשר המתנדנד התלוי מעל קניון קפילנו – הלכנו כתיירות מתלהבות על הגשר עם כל הילדים והתיירים היפנים שהיו שם , אח"כ ענת ואני החלטנו לרוץ על הגשר אז רצנו עד לאמצע והתיישבנו שם ונדנדנו את הגשר להנאתינו עד ששמענו קול ברמקול שאומר שהאנשים שיושבים באמצע ומפריעים מתבקשים לקום אז עפנו משם כי לא היה לנו נעים שצועקים עלינו. אח"כ עינת ואני קנינו חולצות בגודל של ילדים (המבוגרים פשוט ענקיות) בחנות מזכרות ומשם נסענו להר גראוז. להר גראוז מוביל רכבל ענקי שהיה די יקר אז עינת וענת החליטו להישאר למטה וענבל ואני החלטנו לעלות – למעלה היה פארק נחמד עם כל מיני פסלי עץ גדולים של דובים ושאר ענינים והיה עוד רכבל קטן לקצה של ההר אז עלינו גם לשם. בצהריים היה שם מופע כזה של חוטבי עצים – בו 2 מסוקסים התחרו בכל מיני תחרויות של חוטבי עצים (טיפוס על בול עץ והזה שהולכים על בול עץ במים ומי שנופל ראשון מפסיד) וזה היה גם קומי כזה אפשר לאמר – וזה היה כיף...כמובן שבסוף נדחפנו בין כל הילדים הקנדים הקטנים כדי להצטלם עם המסוקסים... אח"כ התחלנו בנסיעה דרומה עד שהגענו לגבול עם ארה"ב ועוד פעם חירבנו עלינו למוות והתקרצצו עלינו – ביקורות וקשקושים ואיזה פקיד אמריקאי מג'ונג'ן וקשקשן ניסה לשעשע אותנו בבדיחותיו עד ששחרר אותנו לדרכינו והתחלנו בנסיעה על ה – 5 דרום לכיוון סיאטל ובערך 10 מייל לפני העיר נכנסנו לעיירה קטנה ומצאנו מלון ובגלל שיש בו מטבחון קטן אצנו רצנו לסייפויי (יש לי עדיין כרטיס חבר מפעם קודמת...שווה) וקנינו חלב וסריאלס לבוקר של מחר. אגב המלון מנוהל ע"י הגרסה הגברית של אורסולה – כל שניה הוא בא ומתקרצץ עלינו ומקשקש לנו לסגור תוילון וכהנה וכהנה – וגם עשינו כביסה 2001 אוגוסט 30 נסענו לכיוון סיאטל וחנינו את הרכב בחניה כזאת שמותר 3 שעות לחנות למי שקונה בחנויות שמסביב – אז חנינו בלי לקנות מסביב- לא נורא. הסתובבנו קצת ברגל והגענו לספייס נידל הידוע ממנו יש תצפית על העיר - היה קצת יקר המחיר ולא כזה הלהיב אותנו גם ככה אז החלטנו לוותר. המשכנו להסתובב ברגל וקצת עם הרכב עד שמיצינו את סיאטל וחזרנו לכביש המהיר - המשכנו להדרים לכיוון פורטלנד. בערב הגענו לונקובר שבדרום מדינת וושינגטון והיה שם מלון ממש מגניב עם חדר כושר ובריכה בה ענבל ואני השתכשכנו לעת ערב וחדר אינטרנט שדי התקרצצנו עליו, ובבוקר היתה ארוחת בוקר ממש ממש שווה בבופה ואכלנו כבימים עברו. 2001 אוגוסט 31 המשכנו בנסיעתינו לכיוון דרום ובדרך עצרנו במערת כלבי הים – היה שם נורא מסריח וכל האריות והכלבי ים נחרו כמטורפים וחרחרו ויכלנו לשמוע אותם מקילומטרים. ירדנו במעלית למקום משכנם וצפינו מקרוב בשמנמנותם המגעילה. יצאנו משם והמשכנו על כביש 101 היפה שעובר על יד חופי אורגון - עצרנו לאכול בפלורנס – היתה שם מסעדה די שווה ואני אכלתי תפוח אדמה אפוי וסטייק עליו פינטזתי כבר כמה ימים – השארנו למלצרית הנחמדת שלנו מלא טיפ , מכריחים אותי פה לכתוב שהיה להם סלט שניצלים טעים – אז הנה אמרתי – היה סלט טעים. נסענו ממש הרבה זמן וכבר היינו צריכות למלא דלק וגם להשתין אז בסוף הגענו לאיזה עיירת תחת והיתה שם משאבת דלק אחת בערך אז מילינו דלק וענבל ואני הלכנו להשתין והשירותים שם הוכתר כשירותים הכי מסריח בעולם – כבוד מפוקפק, עינת וענת אומרות שהכי כיף זה להשתין ביער ולהרגיש את הרוח..נו טוב , ענת אגב השתינה על חילזון למוות. בסוף הגענו לעיירה קטנה וישנו אצל ההודי המטופש 2001 ספטמבר 1 קמנו בבוקר והמשכנו בנסיעה לכיוון אגם קרייטר הגענו לפארק והתחלנו להסתובב בו, אה כן גם אכלנו ארוחת בוקר במקדונלדס והיינו מטורפות כתמיד. אגם קרייטר היה יפה מאוד – מים כחולים כהים שממש לא נראו כמו מים אלא כמו שטיח כחול – צלולים נורא, המשכנו להסתובב ועצרנו בכל מיני נקודות תצפית- לענבל היה רעיון משונה של לטפס על איזה הר אבל שגילינו שזה עניין של איזה 4 שעות ויתרנו עליו. בדרך עצרו אותנו 2 סטודנטיות מאוניברסיטת אורגון שעשו איזה מחקר או משהו ושאלו אותנו כל מיני שאלות על שהותינו באורגון וכך גילינו שבעצם בינתיים כל מה שעשינו באורגון היה ....לסוע (שאר הפעולות היו פעולות משונות כמו דיג וציד וכאלה...נו באמת) אחרי הפארק נסענו שוב דרך עיירות קטנות ובפרוספקט נכנסנו למסעדת קאובויים חמודה עם ראשי חיות על הקיר ועוד כל מיני כאלה ואכלנו ארוחה שווה. התחלנו לחפש מלון ומצאנו מלון ב 50 דולר ללילה ליד מסעדה וחוץ מהמלון והמסעדה לא היה שם כלום – אמצע שום מקום במסעדה עצר אותנו איזה בחור קשקשן שניסה למכור לנו שרשראות עם קרני איילים ב 20 דולר אבל מאוחר יותר כבר התחברנו איתו (הוא היה היחיד במלון ) והוא הכין לנו חינם. גם שיחקנו סנוקר במלון והקשקשן פתאום הגיע עם פאי חם חם וענת ועינת היו שמנמנות כהרגלן וכירסמו אותה בלי סכום. היה שם גם מקרר שפתחנו וגילינו בו מלא איברים מדממים – פחדנו שירצחו אותנו בלילה - אבל סהכ היתה חוויה משעשעת 2001 ספטמבר 2 בבוקר אכלנו ארוחת בוקר במסעדה שבבעלות אותם אנשים מהמלון המוזר שבו שהינו – אכלנו ארוחת בוקר משובחת – עינת ואני הזמנו כל אחת מנה של 2 ביצים 2 פנקייקים ושני בייקונים (אכלתי 4 – גם את של עינת ששומרת כשרות- רצתה לבקש בלי בייקון ואמרתי לה לקחת ושאני אוכל לה- כך הייתי בהמה או כמו שענת אומרת “אור תמיד תהיה אור”) בקיצור לאחר ארוחת הבוקר התחלנו בנסיעה לכיוון קליפורניה שהתחנה הראשונה שלנו שם אמורה להיות redwood – הגענו לשם ובעצם החלק הצפוני לא ממש מעניין אז המשכנו עד שהגענו ליוריקה שם אכלנו מקדונלדס וענבל, ענת ואני הלכנו לplayland ששם והתחלנו להכנס לבריכות כדורים ולמגלשות ועינת היתה כמו אמא קטנה ושמרה לנו על הנעליים והתיקים. מצאנו מלון נחמד בו הבטיחו לנו לחם בננה וכל מיני קשקושים בבוקר 2001 ספטמבר 3 בבוקר אכלנו עוגייה מסכנה – מכל הדיבורים על לחם בננה אני ראיתי רק עוגיות מסריחות – אז אכלתי אחת . התחלנו בנסיעה דרומה – הגענו לשדירת הענקים שבפארק רדווד וראינו עצים ענקיים וקטנים כאחד – הלכנו במסלול הליכה של 4 ק"מ והצטלמנו ליד כל עץ כמו מתלהבות עד שנמאס לנו והחלטנו כי ליבנו גס (בדרך גם פגשנו כלב חמוד – עינת אמרה שהוא מכוער כי הראש שלו היה ענק לעומת הגוף) אח"כ המשכנו וראינו את העץ שלא מת והיה שם מסביבו שיחי פטלים לרוב – יצאנו מהאוטו וקטפנו מלא מלא פטלים ואכלנו כמו בהמות ולא השארנו לאמריקאים פטלים באותו יום – וזה הזכיר לי איך בילדותי אמא קטפה לנו כל הזמן פטלים בדרך. ואז נסענו דרך כל מיני עצים שנוסעים דרכם והחוצפנים האלה לוקחים על זה כסף בנפרד...כל הלעבור דרך עצים הזה עלה לנו 9 דולר.. הלכנו לעיירה קטנה לאכול והיה שם מסעדה סינית עם מלצר אנטיפט (דפקנו אותו בטיפ אל תדאגו) – המשכנו אחרי ארוחה משביעה דרומה כדי להתקרב כמה שאפשר לסן פרנסיסקו והגענו עד סנטה רוזה שזה 40 מייל צפונית לעיר . בערב הלכנו קצת לקניות וקניתי פליז כתום של old navy וגם גלידה בבסקין רובינס – רק שהמוכרת הדפקה שמה לי 2 כדורים בגביע קטן והכל נפל והיא הכינה לי חדש...מאבולה 2001 ספטמבר 4 התחלנו בנסיעה ומהר מאוד הגענו לסן פרנסיסקו – עברנו על גשר הזהב – ופשוט ישב עליו ענן אז בקושי ראינו משהו – באסה. נכנסנו – שילמנו 3 דולר – חוצפה יש לאמריקאים – כל פעם שנכנסים דרך הגשר צריך לשלם 3 דולר . סן פרנסיסקו ממש יפה – הכל עליות וירידות ובתים ממש יפים – מצאנו מלון בלומברד סטריט – מרחק נסיעה באוטובוס מכל הדברים השווים – והמחיר סביר . לקחנו אוטובוס ונסענו לדאונטאון שם ראינו את הקרוניות המפורסמות , מלא אנשים מטורפים וכל מיני גברים שמנים בלבוש נשי מזעזע. הסתובבנו בעיר – כמובן שגם אכלנו במקדונלדס ואז נכנסנו לנייקטאון וקנינו כמה שטויות להנאתינו – חזרנו למלון ונרדמנו – באמצע הלילה ענבל המטורפת התחילה לבעוט בי ולצרוח עלי שהיא תהרוג אותי ובבוקר היא אפילו לא זכרה כלום 2001 ספטמבר 5 קמנו – הלכנו לאכול את ארוחת הבוקר של המאפינס של המלון ונסענו לפייר 39 וגם קנינו כרטיסים לאלקטרז אבל היה רק מקום להפלגה של אחה"צ אז הסתובבנו לנו בפייר 39 שהיה מאוד נחמד – נכנסנו לכל מיני חנויות כמו דיסני וכאלה וקניתי תחתוני פו הדוב חמודות (ויקרות) נורא. אח"כ נכנסתי לקפה אינטרנט ופגשתי במסנג'ר את אבי המטורף וקשקשנו קצת , הלכנו לאכול בבופה איטלקי שהיה משובח ממש אבל גם יקר נורא – אכלנו כחזירות משעה 1:30 ועד לשיט שהיה בשעה 3:30 (אם לא היינו ממהרות בטח היינו נשארות עוד לאכול ממבחר הפיצות פסטות וסלטים משובחים שהיו שם). הגענו לפייר 41 ועלינו למעבורת – אחרי 10 דקות כבר היינו באי – היה שם די מסריח אבל מעניין מאוד – אחרי שעה חזרנו לאחר שעייפנו מלטייל ברחבי הכלא ולראות תאים, מקלחות וחדרי אוכל של אסירים חזרנו והמשכנו להסתובב ונכנסנו למוזיאון ריפלי שזה מוזיאון של כל מיני מוזרויות . פתאום במוזיאון ראיתי תמונה של גשר קורס ומכונית שעליו נופלת וזה היה נורא מוכר לי אז קראתי שזה מהרעידת אדמה בשנת 89 (היינו בניו יורק אז) ונזכרתי שראיתי תתמונה הזאת בחדשות 2001 ספטמבר 6 הלכנו לאכול ארוחת בוקר טיפשית של המלון ושהלכתי להביא משהו מהאוטו ענת רצה אליי ואמרה לי שיש לי טלפון – זאת היתה צפוש יקירתי וקשקשנו כמו בימים הטובים. אח"כ נסענו לצ'יינהטאון והסתובבנו שם קצת ובדרך ראינו מסעדה ישראלית עם פלאפל וכאלה וענת עינת וענבל כבר החליטו שלשם הן יחזרו לאכול צהריים. הלכנו לקנות כרטיסים להופעה של סטומפ למחר בערב – וישר משם רצנו לנייקטאון לקבל מתנה – מגבת קטנה וחמודה של נייק (אתמול נייקטאון נתנו לנו תלוש ל2 כרטיסים במחיר אחד לסטומפ – כך קנינו 4 במחיר 2 וסטומפ שלחו אותנו לקבל מתנה בנייקטאון בקיצור – הם שלחו אותנו לשם ושם שלחו אותנו בחזרה להם – מגניב.) בצהריים הן אכלו את הפלאפל שלהן ואני חיכיתי ואז אכלתי מקדונלדס כדרכי בקודש. עלינו על הקרוניות המפורסמות ועשינו סבוב קטן ונחמד ואחריו ישבנו קצת בוושינגטון סקוייר ונחנו 2001 ספטמבר 7 קמתי בבוקר מוקדם כי יאירוש התקשר והעיר אותי ב 8 בבוקר קשקשנו קצת עד שהיתה לו ממתינה וניתקנו – ניצלתי אתנחתא זו לפישתון עליז ושחזרתי הוא שוב התקשר והמשכנו לדבר . קמנו אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו לכיוון סוסילטו – עיירה מתוקה - הסתובבנו שם קצת ואז ישבנו על גלידה – ככה לקחנו את הזמן בסבבה כי ידענו שיש לנו היום רק עוד את דרך 17 המילס – לא ידענו שעד לכרמל ומונטריי יש 2.5 שעות נסיעה לכל כיוון ... בקיצור נסענו על ה 101 וירדנו בירידה של פאלו אלטו – עיר מגורי בגיל 4 וכך חיפשתי את הבית שגרנו בו – בבוקר, בשיחה בהולה לאמא מסוסילטו , הבנתי ממנה שגרנו ברחוב ברינט אז הגענו אליו וחיפשנו תבית – צריך עוד לברר עם אבא – טוב בררתי עם אבא וזה בכלל לא הרחוב.... המשכנו על ה 101 עד שפתאום ניזכרנו שיש לנו בערב הופעה של סטומפ ב 8 אז עשינו פרסה וחזרנו לסן פרנסיסקו - עד שהגענו היה כבר 5:30 אז אספנו אוכל – אכלנו מהר במלון התארגנו ויצאנו לראות את ההופעה שהיתה פשוט מדהימה (הרבה יותר שווה ממיומנה – מן הסתם) והאמריקאים בקהל מטורפים, צוחקים מכל שטות וממש מדברים וצורחים על כל דבר יפה שהם עשו- וכל מיני כאלה כמו חבורת מתלהבים וזה היה מצחיק. 2001 ספטמבר 8 נסענו עם הרכב לסיויק סנטר שם מתחיל מסלול 49 המיילים בתול העיר – מסלול שעובר בכל המקומות החשובים בעיר נסענו בעקבות השלט (כחול כתום עם שחף) דרך צ'יינהטאון ויפןטאון וכל המבנים היפים כמו כן עברנו במרינה דיסטריקט שזה מקום די נחמד והסתובבנו שם קצת ומשום מה היו שם מלא חתיכים המשכנו בנסיעה על הפישרמנס וורף ועברנו דרך פיירים שונים עד שהגענו לגולדן גייט פארק שם קצת עצרנו ושכרתי רולרבליידס אבל הכבישים שם לא משהו אז אחרי חצי שעה החזרתי והם נתנו לי לבחור משהו אחר לחצי שעה ובחרתי מן אופניים שהם כאלה נורא נמוכות ואתה חצי שוכב עליהם – ממש כיף – עשיתי סיבוב די גדול בפארק וסוף סוף הרגשתי קצת את השרירים – בכלל בפארק יש המון אמריקאים שעושים מלא כושר וספורט וזה ממש יפה – ורובם נראים מצויין... בסופו של המסלול הגענו לטווין פיקס שם יש תצפית על כל העיר וזה היה מהמם – רק נורא קר... אה וגם כחלק מהמסלול – הוספנו בדרך את לומברד סטריט בחלק המפותל והתלול שבו – שם השיפוע מגיע ל 40 מעלות והכביש מתפתל בין ערוגות פרחים (הוא חד סטרי מן הסתם) 2001 ספומבר 9 קמנו – עשינו צ'ק אאוט במלון – הלכנו לגריארדלי סקוויר והיה שם פסטיבל שוקולד אז קנינו כרטיסים ואכלנו לנו כל מיני קשקושים טעימים – הכי טעים היה התות מצופה שוקולד. בעיר היה מרוץ אופניים שדי עשה שינויים שם בכל התנועה וגרם לנו להתעכב יותר מהצפוי – בסוף סוף סוף יצאנו מהעיר והתחלנו בנסיעה מזרחה לכיוון יוסמיטי פארק – בדרך עצרנו לישון באיזה מוטל מטורף באמצע שום מקום – מן שורת קראוונים כזאת – הם כיבדו אותנו בלחם ומקלות שום ושתיה...היה נחמד מסלול במערב ארה"ב וקנדה | ||