web stats מסביב לעולם - יומן מסע בפולין

יומן מסע לפולין

השתתפתי יחד עם ביתי במשלחת נוער לפולין - מסע שהייתי ממליצה לכל אחד ואחת מאיתנו לערוך, ועל אחת כמה וכמה את בניי הנוער. החוויות שעוברים במסע כזה הן ייחודיות ולא ניתן לחוותן בטיול עצמאי, עצם ההליכה במחנות ההשמדה עם דגל ישראל ביד, קיום טכסי זיכרון ושירת התקווה בגאווה - לדעתי מסכמות את כל נושא השואה והישרדותו של העם היהודי וקיומנו בארץ ישראל. יצאנו למסע, אחרי הכנות, הרצאות, ימי עיון ושיחות עם אנשי עדות שהכינו את המשלחת לקראת המסע, של תשעה ימים עמוסים ברחבי פולין, המסע התקיים בחודש אוקטובר הקר ובחלקו היה בחופשת חג הסוכות.

יצאנו בליל מוצאי שבת מנתב"ג בטיסה של חברת "לוט" הפולנית ונחתנו בוורשה בסביבות השעה 0.7.00 בבוקר, לאחר סיום כל הסידורים יצאנו באוטובוס הצמוד של הקבוצה לתחילת הסיור. פתחנו את הסיור בגני שופן, (הנקראים כך היות ובהם נמצאת אנדרטת שופן), בפולנית נקראים הגנים "וואז'נקי", במקום גנים מרהיבים,אגם וארמונות.



משם המשכנו לביקור בבית הקברות היהודי בעיר, במקום נמצאים קברים משנת 1800, מדהים לראות איך הקברים השתמרו, מרתק להסתובב בין המצבות ולקרוא את הכיתוב המופיע עליהן בעברית. במקום נמצאים קברם של: י.ל. פרץ, רחל קמינסקה, זמנהוף ועוד. בכניסה לבית הקברות נמצאת גם אנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'ק ולזכר הילדים שניספו בשואה.



האתר הבא היה בית הכנסת נוז'יק, היחידי שלא נחרב בזמן המלחמה ושימש בה כאורווה לסוסי הגרמנים. המקום משמש היום את מעט היהודים שעדיין חיים במקום. מכאן נסענו לקבר החייל האלמוני, בדיוק נערך במקום טקס זיכרון לגיבורי המלחמות וראינו את חיילי הצבא הפולני צועדים לקצב התזמורת, נערכה החלפת משמר והונחו זרים ליד האנדרטה. היות והגיע שעת הצהריים נסענו לסניף "פיצה האט" המקומי לארוחה.

המשכנו משם למלון M.D.M בו התאכסנו, החדרים היו יפים ונוחים ואובזרו בכל הנדרש. לאחר מנוחה קצרה והתארגנות יצאנו לאכול ארוחת ערב במסעדה טיוואנית בעיר, בתום הארוחה יצאנו לטיול קצר ברחובות העיר ולסניף "הקאנטור" להחליף כסף לזלוטי המקומי. וכמובן חזרה למלון לשנת הלילה שכולנו היינו זקוקים לה.

יום שני:
לאחר השכמה וארוחת בוקר מאד מגוונת ועשירה, יצאנו לכיוון העיר לודג' - שהיא עיר תעשייה ובה היה מרכז טקסטיל גדול שהוקם ע"י משפחת פוזננסקי ועל שמה הוקמה בארץ "לודזיה",בבית המשפחה שהוא בעצם ארמון, נמצא מוזיאון העיר, ביקרנו בבית הקברות היהודי, שהוא הגדול באירופה, ובחלקת הקבר הענקית לזכר משפ' פוזננסקי, המקום מלא באחוזות קבר מפוארות.



משם נסענו לבקר באנדרטה לזכר הילדים שנהרגו בשואה. בהמשך נסענו לצ'נסטחובה שמשמשת מרכז רוחני אליו עולים לרגל אלפי אנשים מכל העולם. במקום נמצא מנזר הנראה כמו מצודה ובו קתדרלה עם תמונת "המדונה השחורה" המפורסמת, בדיוק נערכה במקום מיסה וזכינו לקבל את ברכת הכומר. חזרנו לביקור בעיר לודג' וברובע היהודי, וישבנו לאכול צהריים בסניף "מקדונלדס" בעיר. לאחר הארוחה המשכנו את הנסיעה לקרקוב ולמלון וונדה בו נישן. גם מלון זה היה יפה ונוח, לאחר התארגנות ירדנו לאכול ארוחת ערב במסעדה מקומית שהייתה טובה מאד, וחזרנו למלון לשנת הלילה.

יום שלישי:
השכמה וארוחת בוקר ויציאה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, המחנה נמצא בעיירה אושביינצ'ים, והוא מחנה ההשמדה הגדול ביותר שהיה. במקור הוקם לאסירים פוליטיים פולניים והפך למרכז ההרג הנורא בתולדות האנושות. המחנה נהרס בחלקו ע"י הנאצים, אך רבים מהבניינים המקוריים נותרו ומשמשים כיום כמוזיאון. בתחילה נכנסים למרכז המבקרים ורואים סרט המראה את שחרור המחנה, עוברים לכניסה למחנה ובה השער המפורסם עם הכתובת "העבודה משחררת" ומשם לתוך המחנה המוקף גדרות תיל מחושמלות ועמדות שמירה, עוברים את איזור הקבלה בו עמדה וניגנה תזמורת, למשרדי המקום שבהם נערך רישום הבאים שהיו בטוחים שאכן הגיעו למחנה עבודה. כאן הוטבע על ידם "המספר" ומכאן הועברו לרמפה - בה עמד מנגלה "השטן", ובמחי אצבע החליט מי לחיים ומי למוות. הבריאים והחסונים הועברו לצריפים ואילו החלשים, הנשים והתינוקות הועברו למשרפות. סיירנו בין הביתנים שבחלקם קיים המוזיאון ובו תצוגות של ערימות שיער, נעליים, כלי אוכל, מזוודות,בגדי תינוקות, קביים ופרוטזות, כלים, תמונות. ישנו ביתן הסוכנות היהודית ובו חדר יזכור שבו ערכנו טקס זיכרון קצר. ביתן 10 שבו נערכו הניסויים של מנגלה.קיר המוות. עברנו בביתני הנשים ובהם הדרגשים הצרים שהכילו 4 נשים כל אחד, ראינו את ביתני השירותים ובהם השורות הארוכות של חורים מסומנים שלתוך כל אחד כזה הוכנסו יחדיו מאות אסירים והצטוו לעשות את צרכיהם בכריעה. היינו במשרפה שנותרה שלמה ובשרידי המשרפות 3

בבירקנאו שחלקן פוצצו ע"י האסירים והיתר ע"י הגרמנים, כדי שלא יישאר שריד לזוועה. עברנו ברחבת מסדרי הבוקר ועמודי התלייה, ולעומתם ראינו את ביתו של מפקד המחנה והגן שנבנה במיוחד עבור ילדיו, אך ראינו גם את עמוד התלייה שנבנה במיוחד כדי להוציא בו להורג את האיש הנפשע בתום המלחמה. משם עברנו לבירקנאו, הגענו לשער הגדול שמעליו נמצא חדר גבוה, ממנו ניתן להשקיף על כל המחנה הענק, שכיום כולו שדות ירוקים ופורחים, ולא ניתן להבין כי על האדמה הזאת נעשו כאלה זוועות ופה היה בית חרושת עצום להרג. על שרידי המשרפות ערכנו טקס מרגש, הדלקנו נרות זיכרון ושרנו את התקווה. קשה מאד לתפוס ולהבין את שעבר על האנשים שהיו פה, אלה שניספו ועוד יותר את אלה שהצליחו ושרדו את התופת הזאת, אך הגאווה שלנו כישראלים לעמוד במקום, להניף את דגל ישראל ולשיר את התקווה - היא פשוט בלתי אפשרית לתיאור במילים. לאחר הטקס המשכנו לקצה המחנה שם נמצאת אנדרטה גדולה, בצמוד ליער, ובה כתובות זיכרון בכמה שפות לזכר הניספים במקום, הנחנו זר, ובהליכה איטית, שככל אחד מאיתנו נסגר עם כאבו ורגשותיו הגואים, הלכנו לאורך פסי הרכבת עד לשער היציאה. הדרך חזרה למלון נראתה ארוכה מאד, כולם היו שקטים, כל אחד בפינתו ומחשבותיו עימו.



לאחר מנוחה קצרה במלון נסענו לרובע היהודי בעיר - קרקוב כזכור, ואכלנו ארוחת ערב יהודית מסורתית במסעדה היהודית "אריאל", לרקע קונצרט של מוסיקה יהודית ושירה באידייש, שהזכירה לפחות למבוגרים בינינו את בית אבא. לאחר הארוחה חזרנו לעוד לילה של שינה טרופה, מלאת חלומות ומחשבות במלון וונדה.

יום רביעי:
לאחר ארוחת בוקר מגוונת ולילה קשה התארגנו ונסענו לבקר ברובע היהודי בעיר קרקוב, במקום זה הסריטו את "רשימות שינדלר", במקום נמצאות מסעדות יהודיות ובהם ריהוט וכלים יהודים אוטנטיים שנמצאו בבתי היהודים שגרו במקום. ביקרנו בבית הכנסת ע"ש הרמ"א שהינו פעיל עדיין, בחצר עמדה סוכה - שהרי אנו בעיצומו של חג הסוכות וזה היה מרגש לראות במקום זה סוכה, כמו בבית. בחצר בית הכנסת נמצא בית הקברות היהודי ובו מצבות רבות הכתובת כמובן בעברית. ביקרנו גם בבית הכנסת הגדול המשמש כיום כמוזיאון יהודי ובו ארון קודש, תמונות, טליתות, עטרות, פמוטים, חנוכיות וכלי קודש אחרים.

לאחר סיור ברובע, מפעלי שינדלר ובבית המרקחת, נסענו למצודת וואבל - מקום הכתרת מלכי פולין, מצודה ענקית ובה מבצר וקתדרלה בה ביקרנו, המקום יפה מאד, עשיר בפסלים, ציורים, שטיחי קיר ואוצרות אומנות. במקום קפלות שכל אחת מהן מוקדשת למלך אחר, ישנו מגדל פעמונים גבוה המשקיף על העיר, המצודה מוקפת בחומות ובתחתיתה עומד פסל הדרקון - מקור לאגדה מקומית.



מכאן ירדנו לביקור בעיר העתיקה שמרכזה נמצאת כיכר השוק הגדולה באירופה, מצד אחד ניצב מגדל העירייה העתיק ובו מוזיאון, מהמגדל נשמעת כל שעה תקיעת חצוצרה, במרכז הכיכר נמצא הפסל של מיצקביץ, ומהצד השני - שוק הבדים - הסוקניצה - שוק מאד יפה וססגוני ובו דוכני עבודות יד, בדים, תכשיטים, ציורים, פרחים ועוד. בבניין ממול נמצאת כנסייה, מסביב יש הרבה בתי קפה ומסעדות ובניינים יפים. היות והיה לנו זמן חופשי והיינו צריכים לאכול צהריים, נכנסו למסעדה איטלקית שנמצאת בצמוד לשוק, יורדים אליה למרתף, האוכל מצויין ומחירים זולים, מסביב למרכז ישנם רחובות צדדיים ששווה לטייל בהם, וכאן אפשר למצוא חנויות, בתי כולבו ומסעדות מקומיות.

   


לאחר התאספות מחדש, עזבנו את העיר, חזרנו למלון ולאחר מנוחה ירדנו לארוחה חגיגית במלון, כי הרי חג סוכות, וזכינו להופעת פולקלור של להקה פולנית, שניגנו, שרו ורקדו בבגדים מסורתיים, היה מאד ססגוני ומהנה. רקדנו יחד איתם ופרקנו קצת מתחושת הכבדות והעצב שליוותה אותנו בימים האחרונים.

יום חמישי:
סיום התארגנות הבוקר ונסיעה דרך אזור פלאשוב, עוצרים במקום בו היה קיים אחד ממחנות הכפייה הגדולים בפולין וכיום נשארה בו רק אנדרטה גדולה, סיפור המחנה מופיע בסרטו של שינדלר, לאחר הסברים על המקום אנו ממשיכים בנסיעה דרומה. הדרך יפה מאד, מטפטף גשם מעורב בשלג וקר מאוד. מגיעים לעיר התיירות היפה זקופנה, השלג יורד והעיר מכוסה בלבן - חוויה בפני עצמה לישראלים כמונו, מתכרבלים במעילים, כובעים וכפפות ומטפסים ברכבל המוביל אותנו לפסגת ההר המושלגת, עורכים סיור על הפסגה, משקיפים על הנוף, נכנסים לארוחה קלה ומחממת במסעדה הנמצאת בפסגה. מפשירים מעט ויורדים חזרה למטה לסיור בשוק הענק. השוק מלא בדוכנים של מזכרות, עבודת יד מעץ, מפות דברי צמר, נעלי וכובעי פרווה, גבינות, תמונות וציורים על עץ ועוד ועוד, עורכים קניות ויוצאים לסיור בעיר. בכל העיר יש בתי עץ יפים, עצי אורן,מדרחוב ובו מסעדות,בתי קפה, חנויות, מוזיאון, כנסייה ומכל מקום נוף מדהים, העיר היא אתר סקי וכל האיזור הוא פארק לאומי. אחרי סיור ממצה בעיר המקסימה, התאספנו מחדש מלאים בשקיות ובהם מזכרות הביתה, עלינו לאוטובוס ונסענו למלון אורביס קספרובי. מלון יפה, חדרים יפים עם נוף מדהים ומושלג. אכלנו ארוחת ערב במסעדה כפרית מקומית וחזרה למלון ללינה.

   



לעמוד הבא