 |
 |
     |
|
יומן מסע בארה"ב - מחוף לחוף
יום ה' 01/04/04 MGM היום נוסעים לאולפני MGM. מזג האוויר היה בבוקר קריר (וליווה אותנו לאורך כל היום). הגענו בסביבות השעה 10:00 שילמנו 7$ דמי חנייה. מגרשי החנייה התחילו להתמלא (השארנו את המעילים ברכב, טעות שנצטער עליה בסוף היום). אולפני MGM - אלו אולפנים של וולט דיסני (אולפנים אלו אינם פעילים). כל אתר בפארק מוקדש לנושא מסוים בתחום הקולנוע. תמונה מס 53 Sounds Dangerous-Starring Drew Carey - אולפן זה מוקדש לקולות הסאונד לסרטים. הקהל יושב באולם חשוך עם אוזניות ושומע קולות. ציון 1 בסולם 10. Lndiana Jons-Epic Stunt Spectacular - אולפן מקורה בצורת אמפיתאטרון בין 5000 מקומות ישיבה. אולפן זה מוקדש לסרטי אינדיאנה ג'ונס. מוצגים בו 4 פעלולים מתוך הסרטים שלו. מאוד מרשים. מוצגים בו פעלולים עם אפקטים של אש, עשן, פיצוצים, ירי וכו'. כאשר בגמר ההצגה מפנים את התפאורה לטובת קטע חדש. ציון 10 +. תמונה מס 54 Star Tours- באולפן זה ישנה מערכת הדמיה של חללית הנעה במסע בין כוכבים. כאשר הקהל ישוב בתוך תא חללית וחגורים בחגורות בטיחות ישובים מול מסך ענק בתוך החללית והחללית כל הזמן נעה קופצת לכל הכיוונים וכו'. ציון 8 (התור ארוך מידי וההדמיה קצרה מידי). Jin Henson's Mappet Vision 3-D - אולפן זה מוקדש כול כולו לחבובות. בכניסה בזמן שהקהל מתרכז מוקרן סרט החבובות. בכניסה לאולם הקולנוע עם תפאורה בסגנון החבובות. הצפייה בסרט עם משקפיים לתלת מממד. מופע ענקי. ציון 10 ושווה מאוד לאוהבי החבובות. תמונה מס 55 Honey, I Shrunk The Kids Movie Set Adventure - זהו גן המוקדש לסרט "מותק הילדים התכווצו". בגן נעים בתוך הדשא הענקי ונתקלים בנמלה ענקית וכו'. גן מדהים וחמוד. ציון 8. תמונה מס 57 Who Wants To Be A Millionaire - אולפן שידור של הסדרה מי רוצה להיות מיליונר. המופע בהשתתפות הקהל מצולם ומשודר. (למי שאינו מבין אנגלית, חבל על הזמן די משעמם). ציון 5. The Making Of The Hauuted Mansion Movie - אולפן אשר מראים כיצד צולם הסרט עם אדי מרפי בטירת הרפאים. ציון 3. Walt Disney : One Mans Dreen- זהו ביתן המוקדש לאיש ולאגדה הלא הוא וולט דיסני. בכניסה ישנם מוצגים ודגמים של תחילת דרכו של וולט דיסני. כמו כן כל הדגמים של הסרטים הגדולים שלו. באולם הקולנוע מוקרן סרט על חייו של וולט דיסני. ציון 6. תמונה מס 56 The Magic Of Disney Animation - ביתן זה מוקדש לנושא האנימציה של הסרטים, אתר נחמד לילדים. ציון 4. The Great Movie Ride - בביתן זה נעים בהליכה בתוך סללום ותוך כדי כך צופים בסדרת סרטונים ישנים וחדשים מתוך בית היוצר של וולט דיסני. ואז נכנסים לאולם ענקי ויושבים בתוך פלטפורמה אשר מתחילה לנוע בין קטעי סרטים מאולם לאולם. ציון 8. Beauty And The Beast-Live On Stage - זהו אמפיתאטרון בצורת קונכיה ובו מוצגת הצגת הפקה מאוד מרשימה של היפה והחיה. בהצגה זו משולבים תלבושות מהממים והעברה מתפאורה לתפאורה מאוד מרשים. ציון 10. לשאר הביתנים לא הספקנו כי כבר הייה מאוחר וחלקם אלו ביתנים עם אפקטים מפחידים (צניחה מגובה רב וכו') אשר שמחנו לא להיכנס אליהם. במהלך היום מתקיימת תהלוכה של כל הדמויות של וולט דיסני. תהלוכה ע"ג מכוניות ישנות ומאוד צבעונית ומרשימה. המופע המרכזי בשעה 19:30 מתחיל המופע המרכזי באמפיתאטרון שבאגם בפארק (כ- 10.000 מקומות ישיבה). כשמחשיך מתחיל המופע. המופע הוא בתוך אגם, כשבמרכז האגם ישנו אי ועליו ההופעה כשמשולב בה גם אפקטים של לייזרים וסילוני מים, אורות צבעוניים, אש ועשן. ומשט של סירות וכו'. המופע משולב עם דמויות של וולט דיסני (מיקי מאוס, היפה והחיה, בת הים הקטנה ועוד). הקור העז שבר אותנו ולא יכולנו יותר לשבת לקראת הסיום כבר יצאנו ראשונים קפואים. אז רצנו לכיוון החנייה וברחנו לפני כולם. בסוף היום כמובן שהלכנו לאכול ולשתות קפה במסעדה דינייס, דבר שלא עשינו כל היום מרוב ריצות מאולפן לאולפן. יום ו' 02/04/04 יום חופשי בשעה 05:00 קיבלנו טלפון מאיציק מזרחי הסוכן של אמסלם טורס בקשר לשינו הרכב בלאס ווגאס, ובנוסף שלח לנו פקס על כך ששינה לנו את הרכב מחברת "אלמו" לחברת "הרץ" עם GPS עפ"י בקשתנו. כל הכבוד לבחור. בשעה 07:45 קיבלנו שוב טלפון והפעם מעופר שנחת באורלנדו, קבענו להיפגש במוטל. בשעה 09:00 הגיע עופר עם שני הילדים (אנדרו וג'וש ) והחברה שלו מרסלה. חיבוקים נשיקות העברת חוויות והזמנו אותם לאכול ארוחת בוקר בדייניס. בארוחה שוב העלנו חוויות ורשמים. עופר השאיר לנו את מפתח של הבית שלו בלוס אנג'לס והסביר לנו היכן החדר. עופר והחברה שלו נוסעים ל"דטונה" לאסוף את אחותה ויורדים למיאמי בייץ. תוך כדי שיחה נדלקו לכולם העיניים, וכולם מסתכלים עלי. הבנתי. קדימה למיאמי בייץ. נסענו למיאמי בייץ עפ"י ההסבר של עופר. הצטיידנו במפות וקדימה לדרך. יצאנו בסביבות השעה 10:00 ובדרך עקב בעיית ניווט קשה של אשתי (שאגב קוראים לה פרלה) נסענו על כביש מסוים לכיוון מערב (לטמפה) במקום לעלות על הכביש לכיוון מזרח, דבר שעלה לנו בעוד 3 שעות נסיעה. עד שעלינו על הטעות עשינו כברת דרך ארוכה ועקב כך שינינו את מסלול הנסיעה בדרך אחרת לכיוון מיאמי בייץ (אם היה לנו את ה-GPS זה לא היה קורה). שינינו את כיוון הנסיעה ומצאנו כביש חלופי ונסענו לכיוון מיאמי. בדרך הייתה שרפת ענק וחסמו את הכביש הראשי לכיוון מיאמי, אז שוב חזרנו על עקבותינו וחתכנו כמו כולם לכביש משני וקדימה למיאמי המהוללת. הגענו למיאמי בסביבות השעה 17:00 במקום 14:00. נכנסנו דרך מיאמי לכיוון מיאמי בייץ. עלינו על הגשר ואנו במיאמי בייץ. הסתובבנו בעיר ונסענו לכיוון הטיילת של חוף הים. חוף ים לבן ומקסים (אבל נראה לי שעושים יותר מידי רעש מהמקום) הסתובבנו (לחלץ עצמות) על הטיילת ועקב השעה ראינו הרבה דתיים יהודיים רצים לבית הכנסת לפני כניסת השבת. הרבה יהודים במיאמי. מכיוון שמהבוקר לא אכלנו התחלנו לחפש מקום לשתות ולאכול. מצאנו ברח' הראשי בית קפה התיישבנו והזמנו קפה. אני הפעם ביררתי איזה סוג קפה מגישים ומתברר שקפה "אמיתי" לשם שינוי. הזמנתי 2 כוסות, דבל. מחירי האוכל בשמיים, אז המשכנו לחפש, מצאנו מסעדה כמו בורגר ראנץ אבל אתה מזמין מה שאתה רוצה. הזמנו חתיכת סטייק נורמלית וסלטים ועוד, האוכל מצוין ולא היה יקר, אכלנו עד שהתפוצצנו. הסתובבנו שוב ברח' הראשי של מיאמי ומצאנו חנות שמוכרת בגדים ואביזרים לאופנועים. נכנסנו ומתברר שבעל החנות ישראלי לשעבר. קנינו חולצות עם סמל של הרלי הצטלמנו עם האופנוע בחנות וקדימה לדרך. בסך הכול לא כל כך התלהבנו ממיאמי. יצאנו ממיאמי לכיוון אורלנדו והפעם על הכביש הנכון כביש מס' 95. הגענו בסביבות השעה 24:00, ושוב כמובן ישירות לדייניס לפחות לומר שלום לאנדריאה (קיבלנו את כתובת מנהל הרשת בכדי לכתוב לו על השרות וכו'. וכשהגענו לארץ שלחנו לו מייל ומכתב תודה). חזרנו למלון והתחלנו להתארגן לקראת המחר. יום טיסות. תמונות מס 58,59,60 יום שבת 03/04/04 בדרך ללאס ווגאס קמנו יחסית מאוחר 08:30, התארגנו על המזוודות ושילמנו 350$ על השהייה של 7 ימים במוטל, הטיסה שלנו היא ב- 18:10 כך שיש לנו את כל היום לפננו. החלטנו ללכת לחנות שבכל פעם שנסענו לכיוון הפארקים ראינו אותה מהאוטוסטרדה. חנות של הארלי דיווידסון. הגענו לחנות. חנות מקום ענקי וכבר בחוץ עומדים להם בהוד והדר אופנועי ההרלי. מכל הצבעים והסוגים. נכנסנו לחנות וקיבלתי הלם תוטלי, מה שהייה בחוץ זה כלום בחנות עשרות אופנועי הרלי נוצצים בשלל צורות סוגים וצבעים ומוצעים למחירה. בחנות מוכרים בנוסף אביזרים לאופנועים, חלקים, ביגוד ופרטי לבוש והכל של הרלי (והמחירים גם כן בשמיים). בפינה ישבו זוג אשר חתמו על עסקת רכישת אופנוע, בסיום העסקה המוכר ניגש וצלצל בפעמון והכריז על עוד חבר חדש במועדון הרלי. כולם עומדים ומוחאים כפיים. האופנוע הכי יקר עולה כ- 30.000 $ השאר נעים בין 17-25 אלף $. ואני עומד ומסתובב כמו ילד קטן ולא מפסיק לצלם את האופנועים. הייה קשה להיפרד מהמקום. בקושי הצלחתי לצאת. יצאנו והלכנו לחפש מקום לאכול כי עומד בפננו חתיכת טיסה. מחנות ההרלי נסענו לאכול היכן שתמיד אכלנו. נכון בדייניס. אכלנו צהרים, הצטלמנו נפרדנו מכולם (חלוקת גלויות המסורתית) וקדימה לכיוון השדה. בדרך עצרנו שוב לחפש מזוודות. מצאנו. אבל לא מה שחיפשנו, המשכנו ומצאנו חנויות של רוכלים כושים מג'מייקה המוכרים הכל. מה שאתה רוצה מוכרים לך (מערכות רדיו, תמונות, שעונים, מצתים, בגדים, כובעים וכו'. רכשנו תיק נסיעה (אדום) בעל נפח מספיק גדול ב- 20$. גם מרקו חברי קנה וכך הכנסנו לתיק את כל מה שהפריע לנו במזוודות. החזרנו את הרכב בשדה ללא כל בעיה, שמים והולכים. ישנם סבלים הממתינים לך עם עגלות בתמורה לטייפ, דבר שמתברר אחר כך שלא. יש להיזהר מהם. המראנו מאורלנדו לכיוון סנט לואיס (תחנת ביניים בדרך לווגאס) בשעה 19:00 (בשעון מקומי) נחתנו בשעה 21:15 והמתנו במטוס כחצי שעה והמראנו לכיוון לאס ווגאס בשעה 21:45. נחתנו בלאס ווגאס בשעה 22:00 (בשעון מקומי) סה"כ שעות טיסה כ- 7 שעות. הגענו, איזה חום לעומת הצד המזרחי, חבל על הזמן כמו בארץ. פנינו לכיוון חברת ההשכרה "הרץ" לקבל את המיני וואן. קיבלנו מיני וואן פורד וכמובן עם GPS. הפעם אנו כבר מתורגלים עם "עזיזה" (ה-GPS). הכנסנו את הכתובת של הדוד של רחל (החברה שאתנו) וקדימה לדרך (ומתים לשתות קפה נורמלי). תוך 20 דקות הגענו ישירות לבית של הדוד. נכנסנו אמרנו שלום העלנו חוויות וכמובן דפקנו מס' כוסות קפה שחור "א מ י ת י " . שם פגשנו את אמא ואח של רחל, והכרנו את שאר המשפחה. החלטנו לנסוע לכיוון המלון (האוואר ג'ונסון , בסטריפ) השעה כבר 02:30, אבל לא לפני לקחנו את הרשיון של מרקו. ההזמנה כבר בוטלה (עקב כך שלא הודענו שאנו מאחרים, אבל הכל הסתדר) קיבלנו חדר, התארגנו מהר מקלחת ושינה טובה. והשעה כבר 03:00 של היום 04/04/04, ולילה טוב. כשהגענו למלון החל לרדת גשם קל בלאס ווגאס. והיום בלאס ווגאס עוברים לשעון קיץ, עוד שעה אחורה. כל החלפת הזמנים והשעונים ממש בלבל אותנו. יום א' 04/04/04 לאס ווגאס - יום החתונה קמנו הבוקר עייפים מאוד, אך מרוצים (כנראה מההתרגשות) הקפצנו את רחל לדוד שלה (היא החליטה שהיא מצטרפת לנשים והולכים למספרה) אכלנו ארוחת בוקר וכמובן שתינו קפה שחור ונס קפה נורמלי. נסענו עם הדוד של רחל לקאי-מארק, מין סופר מרקט, שם הורדנו את כל התמונות שהיו לנו מתחילת הטיול ל- CD (5 יח') בפחות מי 20$. וסגרנו את נושא התמונות, וכך התפנה לנו מחדש מקום בדיסקטים של המצלמה. השעה הייתה כבר 12:00 החלטנו להסתובב קצת בלאס ווגאס לפני שהולכים לחתונה של "ניר ולינדה" בשעה 16:00 במועדון הגולף בווגאס. אספנו את פרלה אשתי ויצאנו לתור את לאס ווגאס. העיר ממש שוממה, אין כמעט תנועה ואנשים אולי מכיוון שהיום יום שבת? ווגאס היא עיר שטוחה עם אדמה מדברית כשהרים מסביב לה (להבדיל כמו אילת). נכנסנו לאחת מבתי המלון לקזינו ( למלון stratosphere, המלון עם המגדל הגבוה ביותר בלאס ווגאס) ואז התברר לנו היכן כל האנשים. פשוט כולם בקזינו!!! נכנסנו וקיבלנו הלם. קזינו ענקי עם מס' אולמות (מתברר לנו מאוחר יותר שהוא לא כל כך ענקי יש פי כמה וכמה גדולים ממנו). כולם ישובים מסביב למכונות מזל, שולחנות הקלפים מכל הסוגים, גלגלי מזל ועוד. וכולם מהמרים בלי סוף. מרקו ניסה את מזלו אבל כמובן שלא מרוויחים בקזינו. חזרנו למלון להתרחץ ולהתלבש לקראת החתונה. בשעה 15:30 נסענו לכיוון מועדון הגולף מחוץ לאס ווגאס בשם Walters Golf נסיעה של כ- 30 דקות. הגענו למקום, המקום מקסים מלא במגרשי גולף. נכנסנו ללובי שם יש ספר של המוזמנים (בספר רשום מס' השולחן בו שובץ) חותמים ומקדישים ברכות לזוג הצעיר. המוזמנים מתכנסים ברחבה עם כסאות לבנים בצורת פרסה כשבמרכז החופה מתחת לפרגולה יפה. המוזמנים החלו להתאסף, וה-DG החל לנגן מוסיקת רקע. אחת החברות של הכלה החלה לחלק שקיות עם סוכריות קטנות בצורת לב לזרוק בסיום הטקס על החתן והכלה. אחד החברים של הזוג חילק כיפות לגברים (עם חותמת הקדשה של הזוג) הרב הגיע והחל בטקס. השושבינים מצד החתן והכלה לבושים בחליפות ושמלות תואמים צעדו לפני החתן והכלה, הטקס די ארוך (הוא נאמר באנגלית ובעברית) במהלך הטקס החתן עונד לכלה את הטבעת והיא גם עונדת לו. הטקס די דומה לטקס בארץ עם שינויים פה ושם, כולם זורקים את הסוכריות שקיבלו על הזוג. חיבוקים צילומים וכו'. בסיום החופה כולם מתכנסים באולם המרכזי. האולם מסודר להפליא. שולחנות עגולים עם מספר השולחן, על השולחן מונח זר פרחים צבעוני (מפלסטיק שבסוף החתונה כולם לקחו את הפרחים ) ובכל פרח בבסיסו ישנם סוכריות (מלאבס).על השולחן פזורים נצנצים בצורות לב. סידור שולחן מאוד יפה (בארגון החתונה הזוג השקיע הרבה זמן ומרץ) . המלצרים מסתובבים בין השולחנות ואוספים הזמנות מהאורחים לשתייה חריפה וכו'. אם מתן האות נפתח אולם סמוך ובו מזנון עשיר של מנה ראשונה. לאחר המנה הראשונה שוב ניגשים לאולם הסמוך ולוקחים את המנה העיקרית, האוכל ממש הייה טעים מאוד. ברקע מתנגנת לה מוסיקה ישראלית וגם ים תיכונית. המלצרים כל הזמן מסתובבים בין השולחנות ומגישים משקאות (עפ"י הזמנה שלך) ובנוסף קנקני שתייה קלה. הקהל כמובן שברובו ישראלים החל לקום ולרקוד לקצב מוזיקה מזרחית. בהמשך הערב נערך טקס של חיתוך עוגה החתונה, עוגה ענקית ומרשימה עם סידור פרחים עליה (כן ניתן לאכול את הפרחים). בסה"כ חתונה מאוד מאוד יפה ומרשימה. יצאנו לבחוץ לעשן קצת ובאותה הזדמנות לאסוף כדורי גולף למזכרת. נכנסנו ללובי והזמנו קפה להירגע מהאוכל. יצאנו מהחתונה לקראת השעה 22:00 נסענו למלון להחליף בגדים נוחים ולהסתובב בלאס ווגאס בלילה. ווגאס שונה מאוד בלילה, כולה אורות נאון צבעוניים. בתי המלון מוארים בשלל צבעים, פשוט מהמם. נסענו למלון "ריאו" שבלילה נראה בצבע אדום וכחול. נכנסנו לרחבת החנייה. מזה רחבה, החניות באצטדיון רמת גן קטנות לעומתו. השומר על החנייה עומד על מגדל הצופה על המגרשים. נכנסנו למלון כמובן שהכניסה ישירות לקזינו. אולמות אולמות של מכונות מזל, שולחנות קלפים, גלגלי הימורים שונים ומשונים, וכולם מהמרים זה פשוט מדהים. מסביב לכל השולחנות נמצאים אנשים ומכל הגילאים יושבים ופשוט כל הזמן מושכים בידיות. כשכבר רצינו לצאת מהקזינו, לך תמצא את היציאה. פשוט לא ניתן, פנינו לאחד השומרים שהראה לנו את הכיוון. נסענו לכיוון המלון שלנו שיושב ממש על הסטריפ. הרחוב הומה אדם והכל מואר. התקשרנו הביתה לילדים ולהורים (השעה בווגאס 22:00 ובארץ 07:00) לאחל חג שמח בארץ היום זהו ליל הסדר. יום ב' 05/04/05 ערב חג - ליל הסדר בלאס ווגאס היום החלטנו לנסוע לכיוון סכר הובר דאם ואגם לייק מייד. נסענו למשרדי "הרץ" להוסיף את הנהג הנוסף מרקו! סוף סוף אני יכול לשבת בצד להימתח וליהנות מהנופים ולצלם. המרחק מלאס ווגאס לסכר הוא כ-30 דקות בלבד. עפ"י השילוט וכמובן בעזרתה הנדיבה של "עזיזה" ( ה-GPS ) נסענו לכיוון הסכר. הגענו לסכר בסביבות השעה 09:30 ישירות לחנייה, מבנה בין 5 קומות חנייה, שילמנו 5$ לחנייה וירדנו במעלית לכיוון הקופות, כבר בכניסה לכיוון הקופות רואים את גודלו ועוצמתו של סכר הובר דאם. מבנה ענק ארוך ומרשים היושב בתוך ערוץ נהר הקולורדו, אשר מהווה את הגבול הטבעי בין מדינת נוואדה למדינת אריזונה. בכניסה לסכר ישנם מספר מסלולי סיור הרגיל 10$ ועם קסדת מגן (למזכרת) עם סמל הסכר 17$. בכניסה לקופות ישנה תמונה ענקית של הסכר אשר תמורת 5$ ניתן להצטלם אייתו. נכנסנו לאחד מבתי הקולנוע (יש כמה במספר) ושם צפייה בסרט על איך וכיצד נבנה הסכר עם הסבר של מדריך. תחילת תכנון ובנייתו נמשך משנת 1931 - 1944. בניית הסכר החלה בשנת 1941-1944 סה"כ 3 שנים לקח לבנות את הסכר העצום. הפועל הפשוט קיבל 25 סנט לשעה ואלה שעבדו בתוך המכרות קיבלו קצת יותר. ואילו הפועלים אשר התעסקו בחומר הנפץ (הדינמיט) שזה נחשב בזמנו לעבודה מאוד מסוכנת (עקב בחום הרב הדינמיט אינה יציבה וכל שפשוף קל הייה מפעיל אותה וגורם לפיצוץ) קיבלו 1.05$ לשעה. בחוץ ממש לפני העלייה על הסכר ישנה אנדרטה גדולה ומרשימה לזכר אלו שנהרגו בעת בניית הסכר. בסיום ההקרנה יורדים במעלית לתוך הסכר עצמו (חתיכת ירידה, עקב המהירות הלחץ באוזניים רב) ניגשים לאולם הטורבינות. אולם ענקי ובו מס' טורבינות (יש מס' אולמות של טורבינות) כאן מקבלים הסבר על כמות ועוצמת הקילו-וואט שכל טורבינה מייצרת וכו'. ישנם מס' טורבינות, 8 מהם מייצרות חשמל לצד של מדינת נוואדה ו-9 נוספות לצד של מדינת אריזונה. בהמשך הסיור עולים שוב במעלית והפעם למרפסת התצפית על הסכר. גם כאן מקבלים הסבר על מבנה הסכר ועוצמתו ועל תהליך בנייתו. מהמרפסת ישנה תצפית מדהימה על גובה, ורוחב הסכר. בסיום יש סיור בתוך מאין מוזיאון של הסכר. יצאנו לכיוון הכביש המוביל על הסכר. הצטלמנו, על רקע האגם המדהים, אגם ענקי שבו נאגרים המים. המים יורדים לתוך הסכר מתוך פירים עגולים ונופלים מגובה רב ומפעילים את הטורבינות. חלק מהמים זורם לאפיק הנהר וחלקו נשאב מחדש לאגם וחוזר חלילה. לחץ הבאים לראות את הסכר הוא עצום טוב שהגענו מוקדם (פקק הרכבים הייה מאוד ארוך והתחיל להיות ממש חם). לאחר הסיור בסכר הובר דאם נסענו לכיוון אגם לייק מייד, מהסכר חזרנו לכיוון לאס ווגאס כשבדרך עוברים את העיירה "בולדר סיטי" (זו עיירה שנבנתה בשעתו במיוחד עבור הפועלים שעבדו בסכר) ולפני הפנייה לאגם יש באמצע המדבר ממש בשום מקום, מלון. כן מלון בשם "אסיאנדה" (Hacienda), ברחבה הצמודה לחנייה בצד ישנו מנחת הליקופטרים אשר עושים סיורים אוויריים מעל הסכר ומעל לאגם לייק מייד ונהר הקולורדו בתמורה ל-29$ לאדם. פנינו לאגם לייק מייד אחר המלון ישנה פנייה לאגם. דמי כניסה לרכב 5$. באגם יש מס' אתרים שניתן לבקר בהם. 2 מרינות גדולות, חניון ענקי לקמפינג ולקרוואנים, חופי רחצה ודייג, נכנסנו עפ"י השילוט "למרינה לאס ווגאס". זו מרינה ענקית עם מזח צף ובו סירות ויכטות מכל הסוגים, מינים והגדלים, פשוט מדהים. עלינו על המזח וכבר בהתחלה אתה רואה את עופות המים ודגי הקרפיון הענקיים, פשוט ענקיים. הם פשוט אוכלים הכל, זרקנו להם גרעינים ופופ קורן והם התקבצו בהמוניהם וטרפו את הכל. (חל איסור דייג במקום למעט אתרי דייג המאושרים לכך). המשכנו לתוך המרינה והתרשמנו מהיכטות ומהסירות המדהימות. נכנסנו לאכול במסעדה המקומית (כמובן חלוקת גלויה של "שגריר של רצון טוב" ומחזיק מפתחות. פשוט מדהים הדבר הזה. מה שזה עושה לאמריקאים זה מדהים, הם נורא מעריכים זאת). הסתובבנו בין האתרים הנוספים שלאורך האגם (בחניון הקמפינג, חופי הרחצה והמרינה השנייה), וחזרנו לכיוון לאס ווגאס. הגענו ללאס ווגאס והחלטנו להסתובב עם הרכב בעיר. מצאנו מקום חנייה ענקי (בלאס ווגאס לא קימת בעיית חנייה, כל החניונים ענקיים ומרכזיים, פשוט בשביל שתמצא מקום חנייה בכדי להיכנס ולהמר). נכנסנו לחנות של "הרלי דיוידסון". מה זה חנות מה שראינו באורלנדו זה קטן, החנות פשוט ע נ ק י ת !!! נכנסנו. בפנים כמובן תצוגת אופנועים ענקית ומרשימה. בנוסף בחנות. בגדים, חגורות, כובעים, חולצות. בנוסף פינת אביזרים לאופנועים. תיקים, נרתיקים, מושבים, וכו'. והכל של הרלי. בפינה יש חנות של רהיטים של הרלי. שולחנות, בארים, כסאות הכול מגולף בעץ עם הסמל של הרלי. פשוט מדהים ומהמם. בקושי יצאנו מהחנות. המשכנו להסתובב בלאס ווגאס והגענו לקניון בשם s' Macy. קניון ענקי ובקלות ניתן ללכת בו לאיבוד, קומה לנשים, לגברים, ילדים ועוד. אבל המחירים. כן המחירים לא רק בשמיים בחלל החיצון. מלון Treasure Island - השעה כבר 17:45. המשכנו ברגל להסתובב בסטריפ ונפלנו על מלון Treasure Island. בחוץ על הטיילת עמדו המון אנשים ונאמר לנו שלקראת השעה 18:00 מתחיל מופע הפירטים של המלון, מופע של 30 דקות. מהר נדחפנו כמה שיכולנו לחזית הצופה על המלון והמתנו להופעה. בשעה 18:00 בדיוק החלה ההופעה, זהו מחזמר של שירים וריקודים בין פירטיות ופירטים הנלחמים בניהם. בחזית המלון ישנו אגם מלאכותי גדול עם גשר המחבר לכניסה למלון, בצד אחד בצמוד לגשר ולמלון ישנה ספינת פירטים. ומהצד השני מגיחה לה ספינת פירטים ענקים אשר תוקפת את הפירטיות במתחי אש וכל זה מלווה באש ועשן וקולות נפץ. הפירטיות תוקפות את ספינת הפירטים אשר טובעת (כן טובעת ממש) והפירטים קופצים לים ושוחים לכיוון הפירטיות המנצחות. הצגה מהממת וכל זה בחינם. חזרנו למלון המומים מהמופע להתרחץ ולהתלבש לקראת ליל הסדר אצל הדוד של רחל. הדוד של רחל הזמין כ- 45 מוזמנים לליל הסדר ולכן שכר אוהל אירועים גדול (ב- 1000$) שהוקם בגינה בתוך הבית תוך שעתיים ע"י צוות עובדים של חברת ההשכרה. ליל הסדר הועבר כהלכה ע"י חברים של הדוד מארץ שגם מטילים בארה"ב ובאו לחתונה. אין מילים לתאר את הארגון וההכנות שהדוד והדודה של רחל השקיעו בהכנת ליל הסדר (שכרו עוד מקררים מעבר למה שכבר יש להם (כ-5 מקררים) והאוכל בשפע, בשרים, עופות, סלטים, שתייה ועוד, והכול. "כשר לפסח"). בסיום הארוחה שלחנו מייל בעברית לארץ שוב מהמחשב אצל הדוד והפעם עם תמונות חדשות. בסיום היום חזרנו למלון בסביבות השעה 01:30 והתכוננו ליום שלמחרת ( קניות וסיור רגלי בסטריפ עם המדריך משה, אח של רחל). יום ג' 06/04/04 קניות בלאס ווגאס וסיור בסטריפ היום החלטנו לעשות "קצת" קניות ולטייל בעיר ובין בתי המלון השונים. נסענו לדוד של רחל שתינו קפה ואכלנו ארוחת בוקר אספנו את משה ויצאנו לחפש קניונים. הכנסנו כתובות ל"עזיזה" (ה-GPS) ונסענו. קצת הסתבכנו אבל תיקנו את עצמנו מהר. מצאנו את קניון OUTLET CENTER. קניון ארוך וענקי בסדר גודל של הקריון בארץ. עם מיטב המותגים היוקרתיים והחברות המובילות בתחום ההנעלה ועוד. בקניון חנויות נעליים של נייק, ניו באלנס, ועוד מותגים מהשורה הראשונה. קנינו נעלי ניו באלנס לילדים (רוכשים זוג נעליים השני בחצי המחיר). המשכנו לקניון נוסף. בקניון מצאנו סנדלים ונעלים. רכשנו משחקי סוני פליי סטיישן 2, מכנסיים קצרות (כי הכל אצלנו הייה חורפי וארוך). אחרי יום הקניות החלטנו ללכת לטייל בסטריפ. משה כיוון אותנו לכיוון מלון Caesas Palace. מלון Caesas Palace - נכנסנו לתוך המלון כמובן דרך הקזינו. מלון ענק ומדהים וקל מאוד ללכת בו לאיבוד, ואנו הלכנו בו לאיבוד. משה ניווט ואיך שהוא הצליח להוציא אותנו לתוך טיילת רומית עתיקה עם ריצוף עתיק וחנויות יוקרתיות ומסעדות והטיילת מתפצלת למס' רחובות נוספים והתקרה שכל כמה זמן משנה את השמים מיום לערב. איזה עושר והשקעה של פסלים, מזרקות וכל זה עדיין בתוך המלון! בקצה הרחוב ישנה מזרקה עם פסלים שבכל שעה לערך יש מופע. השעה הייתה לקראת 20:00 ואז החלו אנשים להתקבץ מסביב למזרקה לראות את המופע. הפסלים שהיו במזרקה החלו לרדת ובמקומם עלו פסלים אחרים ואז החל מופע עם חזיון אור קולי ותאורה צבעונית ומופע לייזר, ואש ועשן. פשוט מדהים, אין מילים לתאר את המלון והמופע. משה והדוד של רחל אמרו לנו שזה עוד כלום לעומת מלונות אחרים, אנו פשוט לא האמנו יותר יפה מזה? מה עוד יכול להיות. (למחרת נוכחנו לדעת שמה שראינו באמת קטן ). ממלון Caesars Palace הלכנו לכיוון מלון Mirage. לראות את התפרצות הר הגעש. הגענו לחזית המלון. מלון Mirage - המלון מואר בשלל מנורות ומדהים. בחזית המלון אגם מים מלאכותי ובו הר הבנוי מסלעים ומים זורמים ממנו. (כל רבע שעה יש מופע של התפרצות הר הגעש. עלות מופע כ- 15.000$). ההר מואר באורות צבעוניים כשלפתע מתחיל הר הגעש להתפרץ להתפוצץ ולירות לבה היוצאת מלוע ההר (מים המוזרמים בלחץ עם תאורה אדומה) מתפרצת ומתחילה לזרום לכיוון האגם שכולו מתחיל לעלות האש (מוזרם דלק הניצת באש) וכל האגם בוער. מחזה ממש מרשים ומדהים. יום ד' 07/04/04 טיול בסטריפ קמנו בקושי. נסענו לאסוף את משה המדריך. ונסענו לכיוון הסטריפ, נכנסנו לחניון קומות מאחורי מלון Mirage. וקדימה לדרך. מלון Mirage - בחזית המלון על הסטריפ, ישנו אגם ובאמצע האגם עומד לו הר הגעש המפורסם. בכניסה. בתוך המלון יש מס' אטרקציות למלון. האחת נמצאת בפינה גדולה שבה מוצגת הופעת 2 האריות הלבנים מאחורי קיר זכוכית, אבל לא חיקינו כי ההופעה רק בעוד 40 דקות. ומופע הדולפינים והתפרצות הר הגעש. בכניסה למלון בלובי. מאחורי פקידות דלפק הקבלה ישנו אקווריום מרשים מאוד וענק עם דגים. מלון Venetian - הכניסה למלון מהסטריפ פשוט מהממת. מהסטריפ עולים על גשר לכיוון המלון כשמציידי הגשר שתי עמודים המפורסמים מונציה, ושמשני ציידי הגשר ישנו אגם מים ובו שטות להן הגונדולות בין התעלות של ונציה. נכנסנו למלון. הלם. תקרת המלון פשוט הועתקה כמו שהיא מאחת התקרות המפורסמות בונציה. עולים לקומה ב' במדרגות רחבות ופוגשים מי אם לא את פבארוטי (פסל שעווה) שכולם עומדים ומצתלמים איתו. בהמשך הכניסה לתוך רחוב מהמם של חנויות, מסעדות איטלקיות ועם תעלות מים וגשרונים למעבר מעל לתעלות וכמובן שבתעלות שטות להן הגונדולות, התקרה מוארת עם עננים. פשוט מהמם! בהמשך הרחוב הוא מתפצל למס' רחובות עם תעלות וחנויות לרוב. הגענו לרחבה גדולה וענקית (רחבה גם מאוד מפורסמת בונציה) ובמרכז עומד לו פסל שיש לבן. כשמתקרבים טוב טוב מתברר שזהו פשוט אדם העומד כמו פסל ולא זז. ולא נשכח שכל זה עדין בתחום המלון ובקומה ב'. ביציאה ישנו מסוע (שחס וחלילה לא תתעייף) הלוקח אותך לכיוון מוזיאון "מאדם טוסו". כבר בכניסה למוזיאון עומדים להם לא פחות מאשר הכדורסלן "מיקל ג'רדון" האגדי. ולידו "גופי", בכניסה למוזיאון יש את פסלה של הנסיכה דיאנה. אנו החלטנו להמשיך במסע לכיוון הסטריפ. מלון Paris - את מגדל אייפל של פאריז רואים מרחוק (הוא מועתק 1:3) הכניסה למלון מהסטריפ היא בין עמודי המגדל. נכנסנו למלון, ושוב כמובן הכניסה ישירות לקזינו. חצינו את הקזינו לכיוון הלובי. לובי ענקי וגבוה עם נברשות מהתקרה, הנברשות כולן מוארות ופשוט מהממות. המלכנו לכיוון הטיילת. בטיילת יש חנויות, בתי קפה, מסעדות צרפתיות, בתי מאפה עם קרואסונים ובגטים כשברקע מתנגנת לה מוזיקת רקע צרפתית וגם כאן התקרה מוארת ואתה מרגיש שאתה בצרפת. נכנסנו לשירותים. חבל על הזמן כל ידיות מזהב, פרלה לקחה את המצלמה והמסרטה להנציח. יצאנו מהטיילת לכיוון היציאה ואנו מול שער הניצחות שד' השאנזליזה בפאריס. פשוט העתקה אחד לאחד. ממש מדהים. מלון Aladdin - הכניסה למלון מהסטריפ גם מרשימה. צוקים עם מפלי מים הזורמים והנותנים תחושה של כניסה למערות. המלון הבנוי בצורות של כיפות בסגנון מזרחי. נכנסנו למלון וגם כאן טיילת ענקית בתוך המלון עם חנויות, בתי קפה ומסעדות והכל בסגנון אלף לילה ולילה בבגדאד. הרחובות עם קשתות ועיטורים בסגנון ערבי. נכנסנו לאחד מבתי הקפה למנוחה קלה ולשתות קפה. לאורך הרחובות במלון ניתן לסייר בהן בתוך "ריקשה" ע"ג אופניים והנהג מוביל אותך בתוך סבך הרחובות בבגדאד. בניין קוקה קולה - בהמשך הסטריפ ליד מלון MGM ישנו בניין מרשים הבנוי מזכוכית בצבע ירקרק בצורת בקבוק "קוקה-קולה". נכנסנו לבניין שהוא מכמה קומות וכולו מוקדש ל"קוקה-קולה". ישנם דוכנים וניתן לקנות מוצרים עם סמל "קוקה-קולה" הכל מי ספלים, צלחות, מערכת לתה וקפה, חולצות, כובעים, כוסות זכוכית בגדלים שונים עם סמל "קוקה-קולה", בובות, דובונים ועוד אלפי פריטים עם סמל "קוקה-קולה". בנוסף ישנה משאית עמוסה בבקבוקי "קוקה-קולה". בנוסף הרוצים להפגין את כוחם בטיפוס הרים יש בבניין עמוד מיוחד לטיפוס. מלון MGM - זהו מלון בצבע ירוק טורכיז וענק במוסגים של לאס ווגאס. כבר מהסטריפ רואים את גודלו. בחזית המלון עומד לו פסל ענקי של האריה של MGM. נכנסנו למלון ישירות לאטרקציה של המלון הלא הם האריות. יש קלוב ענקי מזכוכית שניתן לעבור במעבר מזכוכית בתוך הקלוב. והאריות והלביאות נחות וישנות להן. בנוסף ישנה חנות גדולה של לצעצועים לילדים בתוך ג'ונגל עם פינת ליטוף עם תוכים. בתוך המלון ישנה טיילת בסגנון אולפנים כשמעל מלא פנסי תאורה של אולפנים. בטיילת חנויות יוקרה, מסעדות ובתי קפה. מלון Luxor - זהו מלון גדול וענקי. המלון בנוי בצורת פירמידה (המועתקת אחד לאחד ממצריים) כשבראש הפירמידה בלילה יוצאת אלומת אור ענקית לכיוון השמיים. בחזית המלון פסלים מדהימים עם הספינקס האגדי ועמודים נוספים מהעיר לוקסור שבמצריים. הכניסה למלון היא בין רגליו של הספינקס, כשבכל פינה במלון פסלים מרשימים ומפלי מים, בתוך המלון העלייה לחדרים מתבצעת במעלית הנעה באלכסון לכול אורך דופן הפירמידה. החלטנו להיכנס ולאכול בבופה של מלון לוקסור. עלות ארוחת צהרים 11$ לאדם. בבופה אכול כפי יכולתך. ואכן כך. ישנם מס' דלפקי אוכל, בופה ענקי רק לסלטים, ויש בו עשרות סוגי סלטים, בופה למנות עיקריות הכולל , בשר בקר, צלי, צלעות, עופות, אוכל סיני, אוכל מקסיקני, מוקפצים, ועוד תוספות של אורז, תפוחי אדמה מכל הסוגים, ירקות מאודים וכו'. ישנו בופה לקינוחים ובו גלידות, עוגיות מכל הסוגים והטעמים, עוגות מכל הצבעים והסוגים, ופירות. ובנוסף שתה כפי יכולתך גם פה עד שאתה לא אומר למלצרית די! היא לא תפסיק להגיש לך שתייה. יצאנו בקושי רב מהמלון, היינו מלאים ומדושנים והכי הכי עייפים מאוד. ביציאה מהמלון ישנה רכבת עילית שבשלב זה מגיעה רק עד למלון אקסקליבר ובעתיד תמשיך לשאר המלונות בסטריפ. מלון Excalibr - כבר מהיציאה מהרכבת שתי מחצרצים מלווים אותנו עד לכניסה למלון בהוד והדר ועם תרועות חצוצרה. על מלון זה דילגנו עקב העייפות ורצינו לראות מלונות יותר אטרקטיבי. אז המשכנו הלאה. מלון New York New York - מלון מאוד מרשים הבנוי בצורת המגדלים הענקיים של העיר ניו יורק. כבר בכניסה רואים את פסל החרות עם סירות המעבורות השטות מסביבו. בנוסף מסביב למלון ישנה רכבת הרים שלדעתי רק מי שיש לו לב ברזל יעלה עליה. ביציאה מהמלון בצמוד לסטריפ ישנו גשר מנהטן שהעוברים עליו מקבלים תחושה שמטיילים במנהטן כשבצד הגשר יש את הבתים מיוחדים למנהטן. בכניסה למלון נכון ניחשתם נכונה ישירות לקזינו. אנו הסתובבנו במלון עצמו אשר מלא ברעש, בהתחלה לא הבנו מה זה אבל אם מקשיבים שומעים את הרעשים של ניו יורק. את המטרו והרכבת העילית צפירות המכוניות וכו'. ישנם חנויות המוכרות כל מיני פריטים עם סמל העיר וכמובן חולצות וכובעים של MYPD המפורסמים. מלון Bollagio - מלון גדול ומאוד מרשים בסגנון איטלקי, בחזית המלון אגם מים ענקי וכל רבע שעה יש מופע של סילוני מים מדהים המלווה במוזיקה של "אמה שפלן", מופע מהמם. אסור להפסיד גם ביום וגם בלילה. הכניסה למלון היא ע"ג מסוע-נע הלוקח אותך על לכניסה למלון. בכניסה למלון כל האדניות מלאות בפרחים מדהימים וכולם אמיתיים. בתוך המלון בכניסה ללובי התקרה מדהימה. כל התקרה מפרפרים ופרחים ענקיים מזכוכית, בתוך המלון המון פסלים, בהמשך ישנו גן בוטני מדהים. בכניסה לגן מזרקה עם מים ופרחים, נכנסים לתוך הגן כשהתקרה מקורה בזכוכית שקופה ומעוטרת כמען חממה. בגן פסלים של ברבורים בתוך מים וכולם מעצים וגזומים ומעוצבים בצורה מדהימה. בנוסף יש בגן ערוגות פרחים בשלל צבעים, והכל פרחים אמיתיים. ישנה תמונה של הגנים באיטליה שניתן להצטלם אתה (והפעם ללא כסף), המשכנו מהגן לכיוון הטיילת במלון, לאורך הטיילת חנויות יוקרה עם מותגים בעלי שם והתקרה כולה מזכוכית שקופה ומעוטרת ואור היום משתקף דרכה. יצאנו מחוץ למלון לראות את מופע המים המדהים. בית קפה הרלי דיוידסון - בין כל הריצות בסטריפ מצאנו באחת הפינות המרכזיות "בית קפה הרלי" חזית המקום מאוד מיוחדת, מעל הכניסה פורץ לו אופנוע הרלי ענקי את הקיר. ובצמוד לבית קפה ישנה חנות לממכר מוצרי הרלי כשבתקרת החנות ישנו מסוע-נע המגיע מבית הקפה חוצה את החנות וחוזר לבית הקפה ועליו תלויים אופנועי הרלי. בצמוד לקפה הארלי יש קופת כרטיסים בשם Tix4Tonight המוכרת את כל סוגי הכרטיסים למופעים בלאס ווגאס בחצי המחיר לאותו יום. יש להגיע מוקדם למצוא כרטיסים. מקבלים כרטיסי אשראי ומזומן. כתובת הקופה: Avenue near the Harley Davidson Caf?. פתוח כל יום מהצהרים עד 21:00. למידע נוסף טל: 4868-849 (877) לאחר היום המפרך, ובאמת מפרך הרגליים החלו להתנפח מרוב הליכה, בקושי עמדנו על הרגליים. החלטנו שזהו. מיצינו את היום אבל לא את הכול. החלטנו לחזור למלון לנוח קצת ולהתרענן. קבענו עם משה המדריך להיפגש בערב ולראות את הדאונטון של לאס ווגאס בלילה. זחלנו לכיוון המלון למנוחה. דאונטון - בערב אספנו את משה וקדימה לדאונטון לראות את מופע האורות. הגענו למה שהייה פעם לב ליבה של לאס ווגאס (עד אשר בנו את הסטריפ) שכיום יחסית שומם במהלך היום ובערב ישנו מופע האורות, חנויות, בתי קפה, ברים, מסעדות ובתי קזינו (4 המלכות, פרימונט ועוד). מה שעשו ברחוב הנ"ל פשוט הפכו אותו למדרחוב ענקי עם תקרה עגולה ועליה כ- 6.000.000 מנורות! כן, כן המספר נכון. בערב בשעות מסוימות מתחיל מופע אור קולי מהמם. השעה הייתה לקראת 22:00 וכולם אמרו לנו להתכונן ולהכין מצלמות. בהתחלה לא הבנו מדוע כולם עם הראש לתקרה, אבל מהר מאוד זה הגיע. לפתע כל האורות במדרחוב ההומה אדם כבו. ואז החלו להופיע על התקרה לייזרים עם מוזיקת פופ, והחל מופע אור קולי מהמם לכל אורך המדרחוב כשקולם העיניים על התקרה. מופע מדהים כשהקהל רוקד לקצב המוזיקה. פשוט מדהים. חזרנו לדוד של רחל להיפרד מכולם ולהודות להם על האירוח המקסים וקדימה למלון. הגענו לחנייה ובזחילה בקושי הגענו לחדר לטפל ביבלות ובנפיחויות ברגליים. מחר מחכה לנו נסיעה ארוכה ללוס אנג'לס. גם הזוג הצעיר, משה, ועוד 2 חברים נוסעים לבלות סוף שבוע בלוס אנג'לס. קבענו איתם להיפגש בלוס אנג'לס. (לינדה הכלה, רכשה עבורנו כרטיסים ליוניברסל סטודיו ב-30$ דרך האינטרנט מעין כרטיס חבר כמו אצלנו נקודות בישראכרט). מלון סטרטוספר - Stratosphere- המלון נמצא החלק הצפוני של הסטריפ בלאס ווגאס והוא הבולט ביותר בעיר בזכות המגדל הגבוה ביותר בלאס ווגאס. בראש המגדל שתי מתקנים המיועדים רק לבעלי לב ועצבי "ברזל", אלו המתקן האחד הוא למעשה רכבת הרים, כן רכבת הרים בראש המגדל הנוסעת מסביב למגדל (לא למטה אלה בראש המגדל) והמתקן השני הוא קרון העולה ויורד לאורך עמוד בקצה ראש המגדל. בראש המגדל ישנה מסעדה ומרפסת תצפית על כל לאס ווגאס. במלון כמובן קזינו ענקי, ובופה יחסית זול. סיכום לאס ווגאס: לאס ווגאס שונה לחלוטין ביום ובלילה, יש לראות את ווגאס גם ביום וכמובן בלילה. הסטריפ. המעבר בין המלונות בצמתים מתבצע ע"ג גשרים עיליים שניתן לעלות עליהם במעלית (עבור הנכים), ובמדרגות נעות. בכך אין לחץ על מעברי החצייה (שצריך לחצות במקרה הטוב 6 מסלולים). הרכבת העלית שבעתיד תחבר את כל המלונות לאורך הסטריפ. בבוקר מוקדם כשטיילנו בסטריפ ראינו את העובדים ואנשי התחזוקה כיצד הם מנקים, צובעים משפצים וכו. את המדרכות הגנים והמקומות הציבוריים. וזה לא מפריע לאף אחד. בלאס ווגאס שלא כמו בשאר המדינות בארה"ב מותר לעשן במקומות ציבוריים (בתי מלון, קזינו, מועדונים וכו. אבל בכל שתי צעדים יש מאפרה. בכל פינה בלאס ווגאס תמצא מכונות הימורים. בשדה התעופה, בסופרמרקטים, בתחנות הדלק, במסעדות ובברים. רק תהמר. בלאס ווגאס ניתן להשכיר באזור הסטריפ מכונית "בימבה" קטנה ל-4 אנשים לסיור בסטריפ. לאורך הסטריפ ישנם אוטובוסים מיוחדים לתיירים, ניתן לעשות סיור לכל אורך הסטריפ ובתי המלון בעיר. בלאס ווגאס לא קיים מוסג אין חנייה. בכל פינה, מלון, וכו יש חניונים ובשפע ורובם בחינם. בקניונים ובסופרים ראינו כרטיסים ליד הקופות. מבירור שעשינו מתברר שאלו כרטיסים שניתן לרכוש (בכל מיני סכומים המצוינים ע"ג הכרטיס) ולתת במתנה. מקבל המתנה יכול להגיע לאותה רשת ולרכוש מוצרים מהרשת בסכום הכרטיס ובהנחה. בקזינו ישנו מעין כרטיס מגנטי שניתן להטעינו בסכום מסוים והמהמר יכול להמר עם הכרטיס עד לגובה הסכום שבכרטיס. אם נגמר הסכום ניגשים ומטעינים אותו בסכום נוסף. אותו כרטיס צובר נקודות על ההימורים, בתמורה לנקודות אלו ניתן לגשת לאכול ולשתות בחינם בקזינו. נוהל מתנות לחתונה: בחתונה של ניר ולינדה שמנו לב שכל המוזמנים הגיע עם ידיים רקות. שאלו מה לא מביאים מתנות, כסף וכו'? הוסבר לנו שבארה"ב נהוג לתת מתנות לזוג שמתחתן ולא כסף. הזוג בוחר לו רשת שיווק מסוימת, וברשת הוא מכין לו רשימת פריטים שברצונו לקבל לחתונה. המוזמנים מתקשרים לזוג ומבררים באיזה רשת הם נרשמו. פונים לרשת ואומרים אנו רוצים לרכוש מתנה לזוג בסכום מסוים ואז מקריאים להם את הרשימה. המוזמן בוחר בפריט (משלם בכרטיס אשראי או במזומן) ואת המתנה אורזים וביום החתונה כל המתנות מובלות לחתונה במרוכז. ובכך מגיע המוזמן עם ידיים פנויות ולא צריך להיסחב עם מתנה גדולה ביד. במידה והמוזמן בחר בפריט שכבר נבחר. מודיעים לו על כך ומפנים אותו לרשימה של פריטים שעדין לא נרכשו עבור הזוג. בכך מונעים מהזוג לקבל 10 סיפולוקסים. הזוג לאחר החתונה עורך רשימה ובמידה וברצונו לרכוש את הפריטים שלא נרכשו עבורו בחתונה, ניתנת לו האפשרות לרכוש את הפריטים בהנחה של כ-25% על רכישת פריטים אלו ברשת (מכיוון שלמעשה הזוג הנ"ל ביצע או ביצעו עבורו רכישות ברשת) יפה לא. יום ה' 08/04/04 מלאס ווגאס ללוס אנג'לס היום בקושי קמנו. וקמנו מאוחר יחסית בשעה 09:00, קמנו עקומים עם רגליים נפוחות ועם יבלות. התארגנו על המזוודות העמסנו את הוואן, שילמנו על המלון 280$ ל-5 ימים וקדימה לדרך עומדת לפננו נסיעה של כ- 6 שעות כשמרקו הוא הנהג הפעם. יצאנו לדרך אבל לא לפני שכיוונו את "עזיזה" (בה-GPS). נסענו על כביש מס' 15 לכיוון לוס אנג'לס. אחרי כ- 30 מייל עצרנו בתחנת דלק באמצע המדבר לשתות קפה. לפתע מהאוויר נוחת לו אולטראלייט ליד התחנה הטייס יוצא עם מיכל דלק מתדלק והופ לאוויר. בקרבת התחנה שהיא באמצע המדבר יש שתי בתי מלון. האחד בתורת ספינת קיטור ישנה בשם Nevada Landyng, והשנייה בשם Gold Strike. בהמשך הכביש כ- 11 מייל נוספים על כביש מס' 15 ישנו מרכז ענק בשם Primm Valley. ובו מרכזי קניות, מסעדות ופארק שעשועים עם רכבת הרים ענקית, כן באמצע המדבר כ- 50 מייל מלאס ווגאס. בישוב Baker עצרנו לאכול משהו (עפ"י המלצתו של ניר החתן) אצל היווני. מסעדה יוונית בשם Mad Greek. ממש מול המדחום הדיגיטלי הענקי (הנראה מרחוק) המורה על הטמפ' במקום. נכנסנו למסעדה כשברקע מוזיקה יוונית עם הבוזוקי, הזמנו לנו ארוחת בוקר לאחר התייעצות ארוכה (בדלפק המון סוגי בורקסים במילוי ובגדלים שונים) הזמנו לבסוף 3 קפה אמר' וקפה יווני, בורקסים עם גבינה וביצה מבולבלת וסלט יווני משותף. ישבנו במרפסת המסעדה בשמש החמימה והמלצר הגיש לנו את האוכל. קיבלנו בורקסים גדולים עם גבינה, פינג'ן קפה עם עוגיות מזרחיות (מעמול). הדרך ללוס אנג'לס מאוד משעממת מיילים על מיילים באזור מדברי יבש וצחיח אבל בכביש ישר כמו כביש הסרגל שלנו. אבל בכפולות של 40-30 מייל לקטע ישר. בהמשך הכביש לקראת מעבר בין מדינת נוואדה למדינת קליפורניה (לפני Barstw לפני היציאה ל- Calico Rd. יש בצד הקליפורני מחסום של משרד החקלאות לבדיקת העברת סחורות ותוצרת חקלאית. חל איסור העברת תוצרת חקלאית ללא אישור משרד החקלאות. האם מבצעים גם חיפוש בכלי רכב קטנים ולא רכב במשאיות. הדרך מתארכת ומתארכת ולבסוף הגענו לוס אנג'לס, הכניסה לעיר היא באוטוסטרדות רחבות עם הרבה עליות וירידות מפותלות והנוף פתאום השתנה ממדבר יבש לשדות ועצים ירוקים. האוטוסטרדות רחבות ועם פניות מכל הכיוונים וללא "עזיזה" בקלות ניתן ללכת לאיבוד (בכלל "עזיזה" עושה את העבודה של אותו נווט שהייה אמור לנווט את הדרכים ולהיות כל כולו עסוק בניווט, ולא ליהנות מהדרך). הגענו לקראת הבית של עופר (הבן דודה שלי). עופר גר באזור מאוד יוקרתי בלוס אנג'לס, אזור שהמפורסמים של הוליווד גרים שם. שכנה שלו האחת היא ג'ניפר לופז והשכן השני הוא ג'ק ניקולסון. כמו השכנים שלי בשכונה. העלייה לבית של עופר היא מאוד תלולה ואיך שהוא מצאנו את הכתובת (כמובן בעזרתה האדיבה של "עזיזה"). בערב התקשרנו לניר לתאם אייתו מפגש ולנסוע לסנטה מוניקה. קיבלנו ממנו את הכתובת הכנסנו ל-GPS ויצאנו לכיוון סנטה מוניקה. שם פגשנו את ניר ולקחנו את הכרטיסים ליוניברסל סטודיו (הם היום טיילו ביוניברסל סטודיו והעבירו לנו רשמים). טיילנו כולנו ברח' סנטה מוניקה השוממים (זה לא לאס ווגאס). נכנסנו למסעדה של ישראלי לאכול פלאפל בשד' ג'נטה מוניקה. אחרי הארוחה נפרדנו הקבוצה של ניר מחר נוסעים לסן דייגו ואנו לאולפנים. לינק סנטה מוניקה: יום ו' 09/04/04 יוניברסל סטודיו - משחק הכדורסל של ה"ליקרס" היום הולכים (לאחר מנוחה יחסית ) ליוניברסל סטודיו. אלו הם האולפנים של תעשיית הסרטים של הוליווד. הנסיעה מהבית של עופר מאוד קצר. הגענו מוקדם. שילמנו דמי חנייה 8$ ונכנסנו לאולפנים. יוניברסל סטודיו -Universal Studios - הכניסה כבר מההתחלה מאוד מרשימה. צועדים במעין רחוב שבו מסעדות, בתי קפה, חנויות מכל הסוגים (כמובן לממכר מזכרות וכל מיני דמויות מהסרטים) עד לשער הראשי של האולפנים. בכניסה כמובן הבידוק הביטחוני. ואתה בפארק. הכניסה עומד לו הכדור הארץ המפורסם של האולפנים, ונכנסים דרך השער הראשי על שטיח אדום. בכניסה ישנו דלפק עם נציג אשר מסביר על הפארק ונותן המלצות לסיור בפארק. אנו התחלנו עם ביתן של "שראק". שארק SHREK- בכניסה לביתן ישנה התכנסות של הקהל בתוך אולם וצופים בסרטון על שראק. ולאחר מכן כניסה לאולם הקולנוע הענקי לצפייה בסרט תלת ממד עם המשקפיים המיוחדות. במהלך הקרנת הסרט יש מס' סצינות בהם החמור מתעטש ואז משפרץ לך על הפנים מהמושב שמולך רסיסי מים כאילו באמת התעטשו עליך. המושב עליו יושבים נע וקופץ במהלך הסרט. ישנה עוד סצינה עם העכבישים שאתה מרגיש אותם מהלכים לך על הרגליים. ביתן מאוד יפה וחובה עם ילדים. סיור באולפנים STUDIO TOUR- הירידה לתחנת הרכבת היא עם מדרגות נעות עד לתחנה, שם עולים על קרוניות מיוחדות עם מסכי טלוויזיה כשבקרונית הראשונה יושב לו המדריך ולאורך הסיור הוא מסביר ורואים אותו. בנוסף ליד כל ביתן או אולפן מסוים שיש לגביו הסבר מראים קטע מהסרט שצולם באולפן זה. הסיור הוא בין אולפני ואתרי הצילום של אולפני היוניברסל סטודיו של הוליווד. מעבר בתוך אגם המים - כאן הקרוניות ממתינות עד אשר עולה לו סכר אשר חוסם את המים ופותח מעבר לקרוניות כשמשני ציידי הדרך יש את האגם, וההרגשה שאתה חוצה את האגם בתוך המים. הגשר שמתמותת - כאן מראים קטע מסרט שנוסעים על גשר ברזל ולפתע הגשר נשבר וקורס. הקרוניות עוברות ע"ג הגשר ולפתע הגשר מתמותת והקרוניות עומדות ליפול וקופצות ע"ג המהמורות, אך ממשיכות בנסיעה והגשר חוזר לקדמותו. רעידת אדמה - הקטע הנ"ל לקוח מתוך הסרט רעידת אדמה שבו בתוך תחנת רכבת תחתית קורסת תקרת התחנה ומכלית דלק נופלת פנימה ומתפוצצת. ובמקביל בצד השני ישנה הצפה ענקית של התחנה מנחשול מים אדיר. כל זה מוצג כאשר הקרוניות נכנסות לתוך האולפן המיוחד הדלתות נסגרות ואז מתרחש לה רעידת אדמה והקרוניות רועדות והמכלית נופלת ומתפוצצת ונחשול המים מציף את התחנה. היושבים בקרוניות מאוד קרובים לאירועים וההרגשה שאתה בתוך האימה. מעבר בתוך מנהרה - הקרוניות נכנסות למנהרה חשוכה כשלפתע הקרוניות מתלתלות והתקרה מתחילה להסתובב סביר צירה, התחושה היא כאילו אתה זה שמסתובב ומתהפך בתוך המנהרה. הצפת רחוב בכפר מקסיקני - בקטע זה מוצג לקהל בקרוניות קטע מתוך סרט שבו רואים אגם העומד במרכז הרחוב המקסיקני כשלפתע מגיע נחשול מים אדיר המציף את כל הכפר. כאן הקרוניות עומדות בצד ולפתע עמודי החשמל שבכפר מוסבים והופכים לממטרות ענק ואתה נמצא ביום גשום, כשלפתע מגיע נחשול מים אדיר המציף את כל הכפר והמים יוצאים מהחלונות ומהסמטאות. מחזה מדהים. מסוק של רשת שידור שנתפס בחוטי חשמל - כאן מוצג הסרטון שמראים כיצד מסוק של כתבי שטח נתפס בתוך כבלי חשמל ונופל. הקרוניות מוכנסות לתוך אולפן ענקי ולפתע המסוק שהייה באוויר נתפס בחוטי החשמל יוצאים גצים הגורמים למטוס להתלקח. הסיור באולפנים עובר גם דרך "משתלות" מיוחדות שבהם בונים ומכינים כל מיני עצים ושיחים לסרטים ולתפאורה. המשך הסיור הוא באתרים שונים באולפנים כגון רחובות ניו יורק, סמטאות, ורחובות היסטוריים, ולפני הגעה לאתר כזה מוקרן בקרוניות קטע מהסרט שצולם באתר הנ"ל. בגמר הסיור הקרוניות מגיעות לנקודת תצפית על כל אולפני הוליווד. מקום ענקי והשטחים נרחבים. הסיור מאוד מומלץ. כדאי כשמגיעים לפארק לעשות ראשית את הסיור מכיוון שהוא ארוך והתור עוד יותר ארוך. פארק היורה - הגישה לביתן הנ"ל הוא ירידה במדרגות נעות (בכלל היוניברסל סטודיו בנוי על צלע הר ומנוצר כולו למתקנים וכו'). בכניסה לביתן מוכרים שכמיות גשם נגד הירטבות ב-1$ (כדאי לרכוש מכיוון שנרטבים ונרטבים טוב, ואם אין בגדים להחלפה בחנויות מוכרים חולצות והמחירים מאוד יקרים). כבר כאן אתה מתחיל להבין במה מדובר. כאן נכנסים לתוך סירה אשר מחובר אליך מתקן בטיחות והסירה מתחילה לטפס ולשוט במים בתוך פארק היורה. במהלך הסיור פוגשים כל מיני דינוזאורים גדולים וקטנים הצצים מכל מיני מקומות ומשפריצים עליך מים, ובהמשך הסירה מתחילה לטפס שוב בתוך מנהרה חשוכה שלמעשה היא מסדרון בתוך המבנה של פארק היורה כשלפתע צצים לך שוב כל מיני דינוזאורים תוקפניים. בהמשך הסיור לפתע קופץ עליך דינוזאור ענקי עם פה פעור וכולם כל כך נבהלים שלא שמים לב לכך שלמעשה הסירה פתאום נופלת מגובה של 50-60 בצורה כמעט אנכית לתוך ברכת מים. זהו הקטע הכי מפחיד בכל הפארק. כולם יוצאים המומים ורטובים. ביציאה מהפארק ניתן לרכוש תמונה שצולמה ע"י מצלמה מיוחדת, בעלות של לא פחות מ-25$. אמרנו תודה רבה והמשכנו לביתן הבא. אפקטים לסרטים SPECIAL EFFECTS- ביתן זה מחולק ל-3 אולמות ומוצגים בו אפקטים של סרטים. באולפן הראשון מוצגים כל מיני אפקטים לצילום כגון מצלמים אישה (בדרך כלל מהקהל ושיודעת לצעוק) ליד חלון והיא מראה כיצד היא נבהלת וצורחת. מצלמים אותה ומראים לכל הקהל את הסרט שערכו שהוא למעשה זהו סרט על חתול ענק המנסה לתקוף בית ובבית האישה שצולמה ליד החלון צורחת מפחד והחתול מנסה לתפוס אותה. אפקט נוסף של אדם מהקהל שיושב ליד שולחן ואוכל, בעריכה מראים כיצד האדם יושב ליד השולחן עם משפחתו של אדי מרפי בסרט "הפרופסור השתגע" ומשולב בסצינה. באולפן השני מראים כיצד חותכים בסכין יד של אדם מהקהל והדם זורם לו למעשה מהסכין שבתוכה יש צבע עם דם. קטע נוסף עם מפלצת ענק, מלבישים ילד מהקהל בחליפה וקסדה מיוחדת וכל תנועה שלו למעשה משודרת למפלצת וכך למעשה רואים את המפלצת בפעולה. באולפן השלישי למעשה לוקחים קבוצת ילדים ומעמידים אותם ליד כל מיני מתקנים המשמיעים קולות מסוימים, ואז עפ"י הנחיית המנחה כל אחד בתורו מפעיל את המתקן וגורם והשמעת אותו רעש. לאחר כל זאת מקרינים סרטון שבו משולבים כל קטעי הסאונד שחבורת הילדים עשתה ומראים כיצד זה משולב בסרטון. אתר נחמד. אולפן סופרמן - באולפן זה הקהל יושב בתוך אולם גדול וענק כשעל הבמה תפאורה מתוך הסרט סופרמן. בכניסה ישנם למעשה ליצנים שהם הסדרנים באולפן והם משגעים את הקהל הנכנס בכל מיני פעלולים כגון ליצן המתעטש על הקהל ומשפריץ מבקבוק מים שברשותו על הקהל שחושב שהוא מתעטש עליו. או ליצן שקורא לקבוצה שנכנסת בכדי לסדר להם מקום והוא למעשה לשגע אותם מסביב לאולפן ולבסוף מוציא אותם בדלת האחורית או ליצן העומד מאחורי וילון בכניסה והקהל הנכנס לא מבחין בו ולפתע הוא קופץ ומבהיל אותם וכו. ביתן סופרמן זה הוא למעשה מעין הצגה מוזיקלית שמשולב בו מופיע של סופרמן ע"ג כבל ומראים כיצד הוא קופץ ועף ממתקן למתקן וכיצד הוא עף מעל הקהל היושב באולפן, המשתתפים בהצגה גם הם עושים כל מיני פעלולים. ביתן מאוד נחמד ובייחוד לילדים. אולפן TERMINATOR 2:30 - באולפן זה למעשה משולבים בו סרט ומופע יחדיו הלקוח מתוך סרט של שוורצנגר נגד רובוט. בכניסה לאופלן מקבלים הקדמה על הסרט ולאחר מכן נכנסים לתוך אולם קולנוע ממש ענקי ואז מתחילה הופעה שעוברת לסרט תלת ממד (עם משקפיים מיוחדות כמובן) ובו רואים את הסרט בשילוב הדמויות האמיתיות עם מופע של אופנוע הדוהר באולפן וכו'. אופלן 10. אפקטים באש BACKDRAET - באולפן זה הקהל נכנס לתוך אולפן הסרטה שבו מוצג קטע מתוך סרט בדיוני שמתפוצצים בו חביות דלק ומתקנים שונים. סרט זה צולם על כבאים שנלחמים באש. תוך כדי ההצגה יש המון אפקטים של פיצוצים, אש, עשן וקצרים חשמליים וכל זאת כשמקבלים תחושת חום אדירה (עקב תנורים העומדים מעל הקהל ומפיצים זרימת אוויר חמה מאוד). אולפן 10. עולם המים - באתר זה למעשה צולם הסרט "עולם המים", זהו אתר עם ברכת מים ענקית שהוקם עליו המבצר מהסרט, אם התפאורה מהפח והמגדלים וכו. כבר בכניסה למקומות הישיבה באתר ישנם סימונים ע"ג שורות המושבים הראשונות "זהירות כאן נרטבים". והם נרטבים כהוגן. בזמן ריכוז הקבל השחקנים משפריצים מים מתוך אקדחי מים גדולים על הקהל שלא משתף פעולה, ויש תחרות בין קבוצות המושבים מי שלא משתף פעולה הוא נרטב ע"י אחד השחקנים. ההצגה מתחילה עם קטע מתוך הסרט שבו משולבים מופע של רחפות מים ואופנועי מים, פיצוצים, אש, עשן זיקוקים ואפילו מעיפים מטוס לתוך המבצר. יש המון פעלולי מים וירי. ביתן 10 וחבל לפספס. יש בפארק אתרים נוספים שלא הספקנו לראות כגון: BACK TO THE FUTURE THE RIDE, ו- ANIMAL PLANET, ו- BLAST ZONE. בפארק מתקנים רבים ומרובים, חדרי משחקים, משחקי מחשב, אקדחים וסילוני מים אשר משפריצים אחד על השני, תהלוכת בובות ומכוניות אשר השתתפו בכל מיני סרטים שונים. וכמובן דוכני אוכל, מסעדות, דוכני שתייה וחנויות למזכרות. בנוסף ישנם במות בידור אשר מועלה בהם מופע מוזיקלי של מוזיקת גאז. בפארק פזורים לוחות מודעות דיגיטאלי המראים את שעות תחילת כל מופע בפארק. חזרנו לבית להתארגנות והלכנו למשחק הכדורסל של ל.א ליקרס נגד הגריזלי. הגענו ממש לפני תחילת המשחק לא לפני שחנינו בחניון של המנויים (מי שמנוי יכול לקבל גם חנייה לאחד מהחניונים הצמודים למגרש, עלות כרטיס היא 112$ במקום ממש קרוב לסלים ומאחור). עוברים בידוק ביטחוני (לא מרשים להכניס מסרטות רק מצלמות) ואתה בפנים. המגרש מבחוץ מדהים, כל האולם מסביב מזכוכית בגוון סגלגל ומואר כולו באורות. בתוך האולם המגרש ענקי (יותר גדול מהמגרש של ה"ניקס" בניו יורק, אבל על אותו מבנה ועיקרון). כל המשחק הוא הצגה אחת גדולה. האולם הייה מלא וישבנו ממש מאחורי הסלים פחות מ-10 מ' מהסלים. ולראות את השחקנים "הענקים" כמו מס' 34 "שאק" (שהוא שקיל אוניל) ומס' 8 קובי בראון, ומס' 11 קארל מלון. זו חוויה של פעם בחיים. ל.א. ליקרס ירדו במחצית עם הפרש של 17 נקודות לטובת הגריזלי, הליקרס לא שחקו כל כך טוב במחצית, אבל עם העלייה למחצית השנייה התוצאה התחלפה והניקס ניצח בתוצאה 103:95 בזכות קובי בראון ושקיל אוניל שלכל אחד הייה 28 נקודות במשחק, "שאק" נבחר לשחקן המצטיין של המשחק עם הכי הרבה ריבאונד. במהלך פסקי הזמן מחלקים לאזור המנויים דף סטטיסטיקה של המשחק. וגם פה יש כל הזמן הופעת המעודדות, דבר נחמד נוסף שראינו במסך הענקי עפ"י סימן מופיע כתובית "נשק אותי" ואז המצלמות מחפשות זוגות בין הקהל וכשאלו מופיעים על המסך הם חייבים להתנשק ואם לא הקהל מעודד אותם לכך. בנוסף ע"ג המסך יש קטעי רעיונות עם המעודדות של הליקרס. ובנוסף ישנם כל מיני סוגי תחרויות בהשתתפות הקהל כגון קליעות לסל משלוש נקודות, זריקת שתי קוביות גדולות עם פרסים ובנידה ומופיע אותו פרס ע"ג שתי הקוביות יש זכייה. ועוד כל מיני תחרויות של נותני החסות למינהם וחלוקת פרסים כמו פלאפונים, ביגוד, טיסות לחופשות, חולצות של הליקרס ועוד. ביציאה מחוץ לאולם כל האולם מבחוץ מואר באורות צבעוניים כשעל הגג של האולם ישנם זרקורים המאירים את השמיים. לפני תחילת המשחק קובי מתקשר לפלפון שאורטל השאיר לנו ושאל מתי אנו מגיעים. היינו המצב לא נעים. אורטל הייה אמור לעדכן אותו שאנו לא באים הערב אלה רק מחר. קבענו אייתו למחר לראות כולנו ביחד את המשחק ולאכול צהרים. חזרנו לדירה לקראת חצות הייה שווה כל רגע במשחק, מאוד נהנו. לעמוד הבא | ||