 |
 |
     |
|
יומן מסע במזרח קנדה ובמחוזות האטלנטיים
2002 מאי 8 בפרדריקטון רצינו ללכת לראות את הצפרדע הענקית (19 ק"ג) ששמורה שם באיזה מוזיאון אבל בגלל שבמאי זה עדיין לא עונת התיירות ממש המוזיאון פתוח נורא מעט שעות ביום ולא התמזל מזלינו. אז הסתובבנו קצת בכיכר הקצינים ומשם נסענו לסיינט ג'ון -הלכנו שם למפל המתהפך אבל לא ראינו שום דבר (זה עדיין לא במלוא עוצמתו , נחזור דרך המפל גם בדרך חזרה הלכנו לשוק העירוני ולספרייה וקצת שוטטנו באינטרנט ושלחנו מיילים לכל המי ומי משם נסענו על הפאנדי טרייל (המסומן בכחול לדעתי) עד לסנט מרטינס שם יש מנהרות חצובות על החוף שבזמן גיאות מתמלאות מים ובשפל ניתן ללכת בתוכן - בכלל באיזור הזה יש גיאות ושפל הכי גדולים בעולם וניתן לראות את זה בכל מיני מקומות וזה מרשים מאוד. משם המשכנו להופוייל רוקס שבהופויל קייפ - זקיפי חול אדום על החוף - בגיאות ניתן לשוט בינההם בקיאק ובשפל להלך בהם - הגענו בערב - שפל והלכנו שם - האמת שהיה מן חבל שאין כניסה אבל עברנו מעל כי ראינו מלא אנשים בפנים - פגשנו זוג מאונטריו כולה שאמר "מה זה הגענו על לפה אז בטח שניכנס " ורק אחכ שאלו מאיפה אנחנו ואמרו ישראל הם קלטו שיש אנשים שהגיעו טיפה מיותר רחוק בעליתינו ראינו פתאום ששני אוטובוסי תיירים משוויץ (לא להאמין) הכניסו את אנשיהם מעל החבל גם....מי היה מאמין....שוויצרים שומרי חוק מצאנו מלון ליד הרוקס (כדי לראות בבוקר בגיאות) ונסענו לצוק אנרייג' -צריך לרדת קצת מהפאנדי טרייל הכחול ולסוע על כביש צידי יותר (מספר 915 או משהו כזה) ומגיעים לצוק הזה שהוא צוק בשפל ואי בגיאות - נחמד מה שמגניב שבדרך אליו נוסעים על כביש שמשני צידיו רואים שאריות מים - כלומר בגיאות הכביש הזה מתחת למים 2002 מאי 9 בבוקר הלכנו שוב להופווייל רוקס לראותא ותם בגיאות וזה היה מהמם - לא להאמין מה קרה תוך לילה משם נסענו למונקטון כדי לראות את הטיידל בור (גל שהולך הפוף לזרם פתאום על המים - גם משהו שנוצר מגיאות ושפל וכל זה) הגענו ובפארק שם יש שעון גדול שאומר מתי הבא וראינו שהבא יהיה בלילה רק ומכייון שניתן לראות את תופעת הטיידל בור בהרבה מקומות אחרים גם עזבנו את העיר ונסענו לכיוון נובה סקושה נכנסנו ללשכת תיירות שממש על גבול המחוזות וקיבלנו מלא חוברות מפות ולוח זמנים של הטיידל בור בכל מיני מקומות במחוז. התחלנו בנסיעה לכיוון קייפ ברטון שם נעשה את מסלול קאבוט המפורסם ביופיו 2002 מאי 10 בבוקר קמנו וראינו שיש לא ערפל אז לא רצינו להתחיל את קאבוט טרייל ובמקום החלטנו לסוע ללואיברג - ללמוד קצת איך הצרפתים הדפוקים בנו מצודה להגן על עצמם ונכבשו תוך שניה וחצי, בקיץ יש גם סטודנטים שמחופשים ברוח התקופה ומשעשעים תילדים אנחנו קיבלנו רק סיור מודרך במקום. היינו קבוצה די קטנה שם ופגשנו זוג של ישראלי אישתו הקנדית או משהו ותינוקם החמוד , היה נחמד חזרנו לקאבוט טרייל והתחלנו אותו קצת כי הערפל פחת, היו נופים נורא יפים ומצאנו בקתות עץ ממש על קו המים ולקחנו אחת ללילה 2002 מאי 11 בבוקר יצאנו מהביקתה והתחלנו לסוע על הקאבוט טרייל, כל הזמן עצרנו בנקודות תצפית יפות עד שהוחלט ללכת לאכול צהריים, מצאנו מסעדה קטנה ובחור אחד ישב לידנו ושדיברנו הוא שאל אם זה במקרה עברית מה שאנחנו מדברים כי הוא מכיר איך השפה נשמעת כי הוא יהודי מבוסטון שביקר הרבה בארץ - הצטרפנו לשולחן שלו וקשקשנו איתו קצת. המשכנו את המסלול עד סופו ועשינו כביסה באיזה עיירה נידחת, משם נסענו לנורת' סידני על מנת לקחת בחצות את המעבורת לפורט א באסק, ניופאונדלנד הגענו למעבורת הרבה לפני הזמן והתחלנו לדבר עם אנשים שם - פגשנו נהג משאית ניופאנלנדי שדיבר בשבחי המחוז (יש להם מבטא קצת מוזר) פגשנו גם את ויקי נערה מאדמונטון ששכחה ארנק שלה אצל חברה באי ועכשיו היא נוסעת הלום ושוב כל הזמן במעבורת כדי להביא תארנק. הזמנו מיטות ברגע האחרון וקיבלנו שתי מיטות עליונות מעל שני זקנים - היה רוח בלילה והכל התנדנד וזה היה כזה כיף ונרדמתי בקלות בגלל זה 2002 מאי 12 קמנו בבוקר במעבורת יצאנו ולקחנו את ויקי עד לעיר קורנר ברוק - בדרך היה לנו פנצ'ר אבל הניופיס כאלה אנשם טובים שתוך שניה בחור עצר והחליף לנו גלגל בסופו של דבר הגענו עד לעיר דיר לייק ומצאנו בד אנד ברקפסט נחמד מאוד (גרגורי און דה לייק או משהו בסגנון הזה) נורא זול (45 דולר קנדי כולל ארוחת בוקר) והיה חדר מגניב וגדול שם, בערב הגיעה בחורה אוסטרלית שעובדת באיזה מוזיאון באי ששיך לאלסקה (ואני קינאתי בה כל כך) ומטיילת כל הזמן -גם היא אוהבת מקומות קרים ומושלגים אז החלפנו חוויות טיול (איסלנד שלי מול טיסה לאנטרטיקה שלה) היא אומנם די מבוגרת (סביבות 40) אבל היא בסדר . בערב הלכנו כולנו לארוחת ערב ושחזרנו אמרנו למארחת (שאני בקושי מבינה מה היא אומרת עם המבטא הזה שלהם) מה נרצה לארוחת בוקר האי עצמו הזכיר לי קצת את איסלנד מלא אגמים חצי קפואים והרים שחורים - מדהים 2002 מאי 13 בבוקר קמנו ואכלנו ארוחת בוקר מעולה - חביתות ובייקון לרוב ומלא שטויות אחרות התחלנו בנסיעה על ה 430 לכיוון גרוס מורן פארק - הפארק מהמם מלא אגמים והרים מושלגים ופיורדים - בכלל ניופאונדלנד מקום מדהים - נוף כל כך יפה ונקי בפארק עשינו מסלול של איזה שעה וחצי לראות את הווסטרן ברוק פיורד - היה נחמד אבל לא ממש מגיעים לפיורד - רק רואים אותו מההליכה מתקרב, בדרך גם ראינו כמה מוסים שותים מים מהנחל בחניה ראינו 6 מכוניות ששלוש מהן עם לוחית של ניו יורק (מוזר כי לא ראינו לוחיות ארהב בכל הטיול ...הופתענו) - פגשנו באמא ובן שמטיילים שם - הם גרים בקורטלנד חצי שעה מסירקוז והיה קטעים לפגוש אותם אחרי הפארק נסענו צפונה עצרנו במקום שנקרא דה ארצ'ס יש שם קשתות טבעיות על החוף - נחמד. בערב הגענו לפורט אה שווה - מצאנו מקום לישון והלכנו לאכול ארוחת ערב, ומשם נסענו לראות שקיעה ליד המגדלור - וחזרנו לישון 2002 מאי 14 התחלנו בנסיעה לטווילנגייט (560 קמ) בדרך בפארק שוב עצרנו בכל מיני נקודות תצפית - בערב הגענו לעיירה - מצאנו בד אנד ברקפסט ושהלכנו לאכול ארוחת ערב באיזה מלון שם אנחנו עוברים בקבלה ופוגשים שוב את האמא והבן, היה קטעים , הם בבוקר נסעו לסנט אנתוני (200 קמ) ואז חזרו עד לאן טווילינגייט (760 קמ) קיצר הם מטורפים שנוסעים כאילו אין מחר ברחבי האי, גם מחר הם מתכוונים לעזוב את העיר ולסוע לבירה (500 קמ ) ויום אחרי חזרה למעבורת (900 קמ) - בקיצור מטורפים הבן קשקש איתי קצת ושאל איזה שייט קרחונים ניקח מחר ואמרתי לו איזה וידעתי שבטח נפגוש אותם גם מחר - נורא משעשע שבגלל שזה לפני עונת התיירות ויש מעט תיירים ובעצם כולם הולכים לאותם מקומות כל הזמן ניתקלים באותם פרצופים. טווילנגייט עצמה נורא יפה - בתי דייגים על החוף , קרחונים במפרץ - מדליק 2002 מאי 15 בבוקר אכלנו ארוחה פחות שווה משאר המקומות בהם התארחנו אבל מילא. בתשע וחצי הלכנו לשייט קרחונים שלנו וכמובן שפגשנו בחברינו הניו יורקרים שם בשלישית . שטנו בין הקרחונים וממש התקרבנו אליהם - זה מדהים הם פשוט ענקיים וכחולים צלולים כאלה - הבחור שם גם חתך חתיכה מקרחון ואכלנו את זה - זה ממש מים טהורים ונורא קשה ללעוס את זה - לא כמו קרח סתם אחכ נסענו למגדלור שם וקנינו כמה מזכרות, משם הם נסעו לסיינט ג'ונס ואנחנו הלכנו למוזיאון דארל - מוזיאון קטן ונחמד והקטע השווה בו זה שיש דוב קוטב מפוחלץ - הדוב הגיע על קרחון או משהו והסתובב בעיר עד שהיו חייבים להרוג אותו - איום על התושבים. 2002 מאי 16 התחלנו לסוע חזרה לכיוון דיר לייק והזמנו מקום ללילה האחרון באי אצל האישה שישנו אצלה בלילה הראשון, בדרך עצרנו בגרנד פולס - יש שם מלא דגי סלמון שלא יכולים לחזור למקום הולדתם כי יש מפל - אז סידרו להם בצד סולם כזה- זה נורא משעשע בקיצור. הלכנו גם למוזיאון נחמד שגילינו בדרך - מוזיאון מארי מארץ שמספר על התפתחות האי - היה מעניין - ראינו את כל תושבי האי החל מאסקימוסים, כל מיני סוגי אינדיאנים שהיו פה.. משם המשכנו בנסיעה לדיר לייק. 2002 מאי 17 בבוקר קמנו שוב לארוחה שווה - אחרי שבטווילנגייט יומיים עברנו לארוחות הרבה פחות רציניות. נסענו חזרה לפורט א באסק משם ניקח מעבורת חזרה לנובה סקושה, בדרך נסענו בכל מיני כבישים קטניים ונופיים בערב הגענו למעבורת ופה התחנה הרבה פחות שווה ואין לי פליפר משין להעביר את זמני - באסה עלינו למעבורת - התמקמתי לי במיטתי ומתחתי פתאום הגיעה בחורה צעירה עם תינוקת וכבר ראיתי איך אני לא ישנה דקה בלילה, אבל בסוף דווקא הקטנה הזאת ישנה ושתקה כמו דג. מסלול במזרח קנדה ובמחוזות האטלנטיים | ||