 |
 |
     |
|
יומן מסע במזרח קנדה ובמחוזות האטלנטיים
2002 מאי 3 יצאנו מסירקוז לכיוון אלף האיים על כביש 81 צפון - עלינו על מגדל התצפית (היה קר אבל ראות טובה) וראינו את האיים - זה היה ממש יפה, משם התחלנו לסוע על 401 עד ההתחברות ל416 ולקחנו 416 צפון עד שהגענו לאוטווה אוטווה - בירת קנדה ממש יפה - מזכירה לי קצת את ויקטוריה בבריטיש קולומביה - ציורית כזאת ונעימה, החננו תרכב ליד הפרלמנט והסתובבנו קצת באיזור הפרלמנט - נורא יפה שם- בנינים יפים ודגלי קנדה מתעופפים ברוח (אגב הדגלים היו בחצי התורן כי בדיוק צבא ארהב הפציץ בטעות כוח קנדי ומתו 4 חיילים - זה חיילים ראשונים שמתים מהצבא אחרי 50 שנה בלי אף הרוג היה מזג אוויר מעולה - קריר אבל שמשי (למרות שבאינטרנט דיברו על שלג באוטווה באותם ימים) נכנסנו לסיור בפרלמנט - הקשבנו לדבריו של אלכסנדר המדריך החנון שקיבלנו (והצרפתי) הוא סיפר כל מיני סורים משעשעים ועל איך פידל קסטרווווו בא לבקר פעם. בחוץ גם רואים את האל עיר ששוכנת מצדו השני של נהר אבל בעצם די מתפקדת כחלק מאוטווה נסענו קצת על סאסקס דרייב כדי להגיע לבזיליקת נוטר דאם - ממש יפה- כל התיקרה כחול העם כוכבים - משהו מדליק - המשכנו לסוע על הכביש וראינו את בית הדיפלומטים העשירים וכל מני בתים של חשובים משם נסענו לצ'יינהטאון הקטנטנה של אוטווה ואכלנו במסעדה שהיתה די גרועה ודי יקרה. ללינה בהתחלה רצינו ללכת לשאטו לורייה- שזה מן טירה ממש מול בניני הפרלמנט (רחוב רידו )1 אבל היה איזה פסטיבל צבעונים בעיר באותו סופש והיה נורא יקר שם 2002 מאי 4 בבוקר קצת הסתובבנו בעיר וראינו את הצבעונים בכל מקום - ממש יפה הלכנו לשוק בייוורד וקצת הסתובבנו בו - לא מציאה אבל נחמד (נמצא בין רחוב יורק לרחוב ג'ורג') משם התחלנו בנסיעה לכיוון מונטריאול, בצהריים הגענו לעיר - עצרנו בפארק האולימפי שם אירחה מונטריאול את האולימפידה בשנת 1976 - היה נחמד - עלינו על המגדל העקום שהפך לסמלה של העיר עם השנים וראינו את נופי העיר - לקחנו גם סיור שהיה מאכזב מאוד. חיפשנו מלון בעיר ומצאנו מלון קטן וחמוד בבית ויקטוריאני אצל איזה צרפתי משעשע - אגב צרפתים - שכחתי לציין שמאז שעברנו למחוז קוויבק כל השלטים בצרפתית בלי מילה אחת באנגלית - בכלל הצרפתים האלה חושבים שאם הם יודעים צרפתית אז כל גם כל העולם והם די מעצבנים אותי האמת - אפילו שהם צרפתים קנדים (מעניין מה יקרה שאני אפגוש צרפתים רגילים, ללא נקודות זכות קנדיות עליהם...) - חוצמיזה הם גם די ערסים אחרי מציאת המלון עשינו סבוב בעיר - ראינו כנסיות, אוניברסיטה וכל מיני דברים - משם עלינו על ההר (מונט רויאל) שם יש פארק עם תצפית על כל העיר - שם גם הוכחנו את האימרה האמריקאית הטיפשית "יונייטד ווי סטנד" כשניגשה אלינו אמריקאית שמנמנה ונחמדה ונתנה לנו את כרטיס החניה שלה כי הוא לכל היום והיא בדיוק עוזבת (ראתה לוחית מניו יורק והעדיפה אותנו על קנדים כמובן...) בפארקים על ההר ראינו מלא זוגות גברים ולפעמים מלווים בכלבים שהסתובבו בפארק בנענועי עכוז אחר כך נסענו קצת בעיר - יש איזור מדליק עם מלא בתי קפה קטנים על מרפסות - זה ברובע הלטיני - רו סנט דניז - נחמד לשבת שם בבוקר אביבי נכנסנו ללשכת תיירות וקיבלנו מפות ומידע מצרפתייה שדווקא ידעה אנגלית (מפתיע) בדרך לקויבק סיטי היא המליצה לנו ממש לעצור בכל עיירת תחת טיפשית ("פה יש כדרות ופה יש מפעל לנייר" ממש מעניין אותי בערב נסענו לצ'יינהטאון וחיפשנו בופה כי רצינו ארוחה סוסה , מצאנו בופה ואכלנו טוב כבימים עברו. 2002 מאי 5 בבוקר נסענו די מוקדם לעיר העתיקה ולכן היה מלא חנייה - חנינו מול כנסיית נוטר דאם וראינו בשלט שיש מיסה בצרפתית עוד שעה אז החלטנו להסתובב קצת ולחזור למיסה. הסתובבנו בעיר העתיקה, הגענו לבזיליקת נוטר דאם - הרשו שם לצלם רק מעבר לקו מסויים כדי לא להפריע למתפללים חזרנו למיסה וישבנו קצת אבל אחרי 2 שירים וכמה קשקושים בצרפתית עפנו משם. התחלנו לסוע בצדו הדרומי של הסנט לורנס לכייון קויבק סיטי - אח"כ עברנו על גשר לעיר שנקראת טרואה ריברס והמשכנו על ה 138 שהוא כביש יותר נופי עד לקויבק סיטי הסתובבנו קצת בעיר העתיקה, ראינו תותחים, תצפיות ושאר ענינות, שם נמצא גם השאטו פרוטנאק ששם נפגשנו במלחמת העולם השניה רוזבלט וצ'רצ'יל - מלון מקסים. משם הלכנו לסיטאדל - מבצר עתיק יומין ואפשר ללכת על החומות המקיפות את העיר - היום יש שם איזה בסיס וראינו כמה חיילים קנדים חננות חמודים אגב כל המסעדות והבתי קפה ואפילו ברגר קינג שבסביבת העיר העתיקה בנויים בסגנון העתיק - ממש יפה (רק שבברגר קינג דפקו לי תהזמנה כי הם לא יודעים אנגלית - MERDE) 2002 מאי 6 בבוקר הלכנו לבניים הפרלמנט של קויבק ועשינו סיור עם מדריכה שגמגמה לנו כל הזמן אבל היה נחמד (הצבעים שם קצת מזעזעים אבל מילא) עזבנו את קויבק סיטי ונסענו לפארק קטן עם מפלים (מונטמרסי) אבל היה ממש מאכזב מפלים מסכנים - אולי חצי שעה הסתובבות וחניה נורא יקרה - לא שווה משם התחלנו לסוע על הגדה הצפונית של הסנט לורנס עד שהגענו לעיירה קטנה - סנט אן שמשום מה היתה שם כנסייה ענקית ומרשימה בתוך עיירה פיצית...מוזר יש שם גם פארק לא רע - קניון סנט אן - יש שם מסלול על גשרי עץ מעל הקניון ותצפיות יפות - עניין של שעה בערך) בסנט סימון לקחנו מעבורת לצד הדרומי של הנהר והתחלנו בנסיעה לכיוון ניו בראנזוויק. בערב הלכנו לארוחה צרפתית אמיתית 5( מנות) לפני עזיבתינו את המחוז הצרפתי - המסעדה היא מסעדה פיצית בתוך בית - נורא נחמד (רסטורנט וילה רפאל) קיבלנו מרק וסלט פצפון וסטייק הכי שווה ועסיסי שאכלתי מימי (פילה מניון) שהיה מסביבו בצלחת כל מיני קישוטים פלצניים, לסיום הזמנו פאי לימון מעולה ועוגת מייפל (כמה קנדי) 2002 מאי 7 התחלנו בנסיעה על ה185 עד לניו בראנזוויק, התחלנו בנסיעה על הכביש הנופי הירוק (ניו בראנזוויק מחולקת לחמישה כבישים נופיים בצבעים שונים) - ריבר וויו- כל הנסיעה נהר הסנט ג'ונס לצידינו. הגענו לעיירה שנקראת גרנד פולס ויש שם במרכז העיר מפל אז עצרנו לראות את זה - נחמד , וזה גם ככה בדרך משם המשכנו על כביש מספר 2 עד שהגענו להרטלנד -שם יש את הגשר המקורה הכי ארוך בעולם ונסענו דרכו - יש שם נתיב אחד רק וצריך להיות נחמדים שם (אומנם הנתיב נורא רחב כי העבירו בזמנו כרכרות ענקיות שם) בכל ניו בראונזוויק יש המון גשרים מקורים כאלה וזה די נחמד האמת - עתיק כזה משם המשכנו עד לפרדריקטון- עיר הבירה של ניו בראנזוויק, מצאנו מלון נחמד וחיפשנו מקום טוב לאכול -מצאנו פאב כזה נחמד שיש בו מלא בירות (גם מאירופה- אטרקציה שם ) וגם כל מיני מאכלים - המקום נקרא "לונר ראג פאב" הוא נמצא בפייפרס ליין שזה כיכר קטנה עם כל מיני מסעדות וכאלה - בין רחוב קינג לקווין מערבית לרחוב יורק - כל יום יש במסעדה הזאת משהו בחצי מחיר בהזמנת שתיה ואנחנו הזמנו (חוץ מארוחת ההמבורגרים ) לסיפתח - נאצ'וס והיה פשוט מעולה- מנה ענקית עם רסק עגבניות, בשר קצוץ, גבינה מותכת מלמעלה שעועית ומלא גודיס - שווה מסלול במזרח קנדה ובמחוזות האטלנטיים | ||